ספרד

יצירה אפית יחידה במינה של המספר הספרדי הגדול בן-זמננו, המשחזרת, טוֹוה ושוזרת זה בזה את סיפוריהם של נרדפים, עקורים, נרצחים ומנודים של העת החדשה. אם אנשים ידועים כפרימו לוי, ז'אן אמרי ומרגרטה בובר-נוימן, ואם אלמונים שנספו במלחמות או נקברו בקברי אחים, ואם סתם בני אדם מן השורה הגוועים לאיטם בשולי החברה, אכולי בדידות וסמים, שגורלם לא ייכתב לעולם בדפי ההיסטוריה.

מוניוס מולינה נטל לו כאן חירות נועזת – שבצאת הספר עוררה פולמוס נוקב, התפעלות וביקורת כאחת – לשאוב את השראתו הן מן התיעוד ההיסטורי והן מדמיונו שלו, לקשור יחדיו סיפורי חיים שונים ורחוקים מאוד זה מזה, לשלב אסתטיקה עם מוסר, סיפורת עם הגות, ולסחוף אל המזיגה המורכבת הזאת את קוראיו בכוח משיכה כשל מגנט, עד כדי סחרור כמעט, בווירטואוזיות הלשונית והסגנונית שלו.

אחרי החורף בליסבון, ירח מלא ואשרי האיש שכבר תורגמו לעברית, ספרד מזמן לקורא הישראלי עוד מפגש מרתק אחד, אישי במיוחד, עם עולמו וכתיבתו של מוניוס מולינה.