כשל זיכרון

שנת 2066. אחרי שורה של אסונות אקולוגיים מצד אחד, והאצה טכנולוגית המייתרת חלק ניכר מהעבודה האנושית ומבשרת עידן של שפע חומרי מצד שני, מתארגן המזרח התיכון מחדש מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, בדומה לאזורים אחרים בעולם. גדות הירדן, השטח הכולל את מדינת ישראל, פלסטין, ירדן וחלקים מלבנון וסוריה, הוא מחוז בעל ממשל אוטונומי, הכפוף למועצת האיחוד המזרח-תיכוני. כל חברה וחבר בו זכאים לשכר אוניברסלי ולדיור ציבורי, בתמורה לשעות המוקדשות לתועלת הציבור.

בהנהגת הרב ידין זעפרני חוזרות ומתכוננות הישיבות הגדולות בסורא ובפומפדיתא, כחלק משיקום הקהילות היהודיות ברחבי האיחוד המזרח-תיכוני. דריה שבזי, אברך צעיר, ובן לפעילים פוליטיים במפלגה שהביאה את השינוי הכלכלי והאזרחי באזור, מוותר על סמיכתו לרבנות לטובת הטיפול באמו, שחווה כשלי זיכרון חמורים – אירועי עבר מתפרצים לתודעתה ונחווים כאילו מתרחשים זה עתה. בעוד דריה מסתגל אל אורח חייו החדש, הוא מקבל זימון לגביית תצהיר באשר לממשק מדיה, שפיתח עם חברת נעורים. לנוכח הפרשייה המשפטית השולית נקלע דריה לסבך של התמודדויות עם הנחות יסוד של הקהילה שלו ועם גלגוליה של מחשבת היהדות של זמנו.

הנובלה כשל זיכרון היא סיפור חניכה משוכלל, המלבן את סוגיית עתידה של הקהילתיות היהודית בתקופה של שגשוג ורווחה, קרי, סוגיית היחס שבין תנאי מחיה ובין התפתחות רוחנית, שעל פי רוב נדמה שפרנסתה על דוחק ומצוקה, וכן בוחן את סוגיית הבעלות על ידע ציבורי ועל הון אינטלקטואלי בעידן של שיתוף משאבים ואמצעי ייצור.

כשל זיכרון היא אחת מארבע הנובלות ב״פוסטקפ״, מיזם הספרות הפוסט-קפיטליסטית, שנולד בקבוצת מחקר במכון ון ליר בהנחיית ד״ר כפיר לוסטיג כהן. עלילתה של כל אחת מהנובלות מתרחשת במציאות משותפת, שאותה הגו ובראו ארבעת הסופרים והסופרות שהשתתפו בקבוצה. כל נובלה היא יצירה שלמה בפני עצמה, אולם הקריאה בארבע הנובלות יחד מרחיבה את תמונת העולם ואת החברה המשורטטות בנובלה יחידה, ומגלה רשת של זיקות בין הסוגיות שמעלה כל אחת מהארבע.