לא ראיתי חיילים שמחים

״סיפור קולח, מרתק, גדוש הפתעות, מצחיק... משפטים לא מעטים קראתי פעמיים ושלוש כדי לחזור וליהנות מטעמם, מסצנות ואמירות יפות מאוד.״ — אהוד בן-עזר, ״הארץ״

״מיזוג מלבב של הומור וליריקה והרבה הבנה אנושית, וכמובן – אהבה.״ — משה דור, ״מעריב״

״...סגנון דק ואנין כל כך, אירוניה ומודעות מפתיעה לאמצעיה של הספרות, עד שמתקבלת יצירת מופת זעירה, שתענוג אמיתי הוא לקרוא אותה... נעורים אמיתיים, חיוניים ומרגשים, וספרותיים במובן הטוב ביותר.״ — יורם ברונובסקי, ״הארץ״

״סיפור מעולה, כתוב בלשון קולחת ואמיתית... מצליח לחשוף מנבכי הנפש של לוחמי מלחמת יום הכיפורים.״ — דן עומר, ״העולם הזה״

״מעטים מגיעים לרמה של ״לא ראיתי חיילים שמחים״ מבחינת רמת הכתיבה, העומק... הייתי ממקם אותו בלי היסוס ממש בקצה הפירמידה של הספרות העברית.״ — אורי אדלמן, ״תוכנית רדיו לספרות״, קול ישראל

לא ראיתי חיילים שמחים הוא ספר מרגש, משעשע וחכם על אהבות ולבטי נפש של חיילים לפני מלחמת יום כיפור, במהלכה ואחריה. זהו הספר הראשון שכתב מישקה בן-דוד, והוא מובא מחדש במלאות ארבעים שנה למלחמה ובצירוף אחרית דבר מאת מחברו. לא ראיתי חיילים שמחים הופיע לראשונה ב״ספרית תרמיל״ וזכה לשבחים רבים.