מייפלאוור

מסע המייפלאוור והקמתה של מושבת המהגרים פלימות הם אבן הפינה במיתוס המכונן של אמריקה. הוא נפתח בשנת 1620, באונייה המפליגה בים הסוער. בבטנה הקרה והדולפת מצפים 102 המהגרים, או הצליינים, כפי שפילבריק מעדיף לכנות אותם, לסופו של מסע מפרך שנמשך חודשיים. המיתוס מסתיים בדרך כלל בחג ההודיה הראשון, שהפך מאז למסורת לאומית.

המהגרים האמיצים, במגבעותיהם רחבות התיתורה ובנעליהם המאובזמות, היו לנושא מרכזי בספרי הלימוד ולגיבורי מופעים ססגוניים במצעדי החגים. ואולם, בסיפור האמיתי, רב הנסתר על הנגלה. בספרו היוצא מן הכלל מייפלאוור מתמודד הסופר ההיסטוריון הנודע נתנִאל פילבריק עם ההיסטוריה שמאחורי המיתוס המקודש.

הוא מפיח רוח חיים בדמויות ששמן הפך לאגדה ומציג אותן כאנשים בשר ודם על כל חולשותיהם, עוז רוחם, מזגם החם ופיקחותם. מפתיע במיוחד הוא הסיפור האנושי המסתתר מאחורי המיתוס.

פילבריק מעלה על נס את אומץ לבם של הפוריטנים, שהיו מוכנים להקריב הכול למען אמונתם הדתית, ואת נדיבותם ותחכומם של האינדיאנים ילידי המקום, אך בד בבד אינו מסתיר את דעתו על זוועותיה של המלחמה.

פילבריק מתאר בעוצמה רבה את הדרמה של המסע, את שיממונם מטיל המורא של חופי ניו אינגלנד, את ההחלטות הגדולות כקטנות שקבעו את השתלשלות העניינים למאות השנים הבאות, ואת האירועים שהשלכתם ניכרת עד עצם היום הזה.