מכתבים מלוכלכים

אף פעם לא שכחתי אותו – הגבר שמעולם לא פגשתי.

גריפין קווין היה חברי לעט בילדות, הנער הבריטי שהיה שונה ממני כמו שמיים מארץ.

לאורך השנים, באמצעות מאות מכתבים, הפכנו לחברים הכי טובים. חלקנו זה עם זה את סודותינו העמוקים והאפלים ביותר ויצרנו חיבור שחשבתי שלעולם לא יתנתק.

עד שזה בכל זאת קרה.

ואז, יום אחד, קיבלתי פתאום מכתב חדש. מכתב נזיפה – המבוסס על שמונה שנים של זעם אצור. לא נותרה לי ברירה אלא להתוודות בפניו על הסיבה שבגללה הפסקתי לכתוב לו.

גריפין סלח לי, ואיכשהו הצלחנו להצית מחדש את החיבור שהיה בינינו בתקופת הילדות. רק שעכשיו אנחנו מבוגרים, והחיבור בינינו התלקח והפך לניצוץ של ממש. עד מהרה המכתבים שלנו נעשו גסים, ואפילו מלוכלכים, וחשפנו זה בפני זה את הפנטזיות הפרועות ביותר שלנו. אז הרגשתי שהדבר ההגיוני ביותר הוא לקחת את מערכת היחסים שלנו לשלב הבא ולהיפגש פנים אל פנים.

רק שגריף לא רצה שניפגש. הוא ביקש שאסמוך עליו, ואמר שזה לטובה. אבל אני רציתי עוד – עוד מגריף – לכן נטלתי סיכון גדול ויצאתי לחפש אותו. אנשים כבר עשו בחיים דברים משוגעים יותר למען האהבה.

ומה שמצאתי היה עלול לשנות את הכול.