מפורסם

לליאור בן משה, שהגיע מהעיר הרחוקה ביותר אל המרחב המפתה של תל אביב, אין מקצוע ואין משפחה חמה. תוכנית מציאות טלוויזיונית הופכת אותו לסינדרלה מן הפריפריה. כעת יש לו מעריצים ויש לו אלף פרצופים נכונים למצלמה, אבל אל מול החיים החדשים שלו כחביב הקהל הוא מציב מראה שאינה מסתירה ואינה מטשטשת אף תרמית ושום גילוי של צביעות.

מפורסם הוא וידוי משוכלל ונוקב של צעיר ישראלי שהוכתר לידוען והפך בן-לילה לשם מוכר בכל בית, נושא לשיחות חולין, פרסונה שמככבת על שערי העיתונים וניבטת אלינו מכל מסך. תוך כדי השטף הבלתי-פוסק של תשומת לב חסרת כל גבולות

אשר מאגדת בתוכה את הצדדים היפים והמכוערים של מנעמי התהילה

לא ביקורת מזלזלת על תרבות הריאליטי ועל השימוש משולח הרסן בכוחה של תקשורת ההמונים עומדת במרכזו של רומן זה, כי אם אופק התבוננות נוסף על טיבן ועל אופיין של ההזדמנויות שמציעה תרבות זו לצעירים מוחלשים, המבקשים לעצמם דרך מילוט ממסלול חיים קבוע מראש של שוליוּת. מוצע כאן ניסיון לערער על התשובות האוטומטיות לשאלות הקשורות לסיבה שבעטייה רבים חולמים ונוהרים אל תהילת הרגע החולף, ולעובדה שאפיק זה נדמה לרבים כאופציה היחידה למוביליות חברתית ולהשגת אישור חיצוני על מסוגלותם ועל כישוריהם.

בכתיבה קולחת ומהנה להפליא, המשולבת בכנות בלתי-שגרתית, מזמין אותנו גואל פינטו להביט מבפנים אל עולם קרוב לכאורה ולחשוב מחדש על מנגנוני דיכוי ועל מידת האפקטיביות של מהלכים חתרניים שעשויים לפעול נגדם.