עדה פישמן מימון

סִדְרָה הִיסְטוֹרִית עַל נָשִׁים דְּגוּלוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נִיצוֹצוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁל גְּדֻלָּתָן נִכְּרוּ בָּהֶן כְּבָר בְּיַלְדוּתָן, וּבְבַגְרוּתָן הֵן הִצְלִיחוּ, חֵרֶף קְשָׁיִים וּמַכְשֵׁלוֹת, לְהַטְבִּיעַ אֶת חוֹתָמָן עַל תּוֹלְדוֹת הַמְּדִינָה.

סִפּוּרָהּ שֶׁל עָדָה פִישְׁמַן-מַיְמוֹן מַתְחִיל בַּעֲיָרָה קְטַנָּה בְּבֵּסָרַבְּיָה. עָדָה הִיא בַּת חֲמִישִׁית מִתּוֹךְ שְׁמוֹנָה יְלָדִים בְּמִשְׁפַּחַת פִישְׁמַן. כְּבָר בִּנְעוּרֶיהָ הָיְתָה פְּעִילָה צִיּוֹנִית בִּתְנוּעַת הַפּוֹעֵל הַמִּזְרָחִי. הִיא חָלְמָה לִהְיוֹת חֲלוּצָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהִלָּחֵם עַל זְכוּיוֹת הַנָּשִׁים.

בִּשְׁנַת 1913 הִיא עָלְתָה לָאָרֶץ. בֵּין פְּעֻלּוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ חִדּוּשׁ בֵּית הַסֵּפֶר הָעִבְרִי בִּצְפַת, מִלְחָמָה עַל זְכוּתָן שֶׁל נָשִׁים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגוֹת בְּמֵירוֹן וַהֲקָמַת מוֹעֶצֶת הַפּוֹעֲלוֹת.

הִיא הָיְתָה הַיּוֹזֶמֶת וְהַמְּקִימָה שֶׁל מֶשֶׁק הַפּוֹעֲלוֹת "עֲיָנוֹת" – לְיָמִים בֵּית סֵפֶר חַקְלָאִי, וְנִהֲלָה אוֹתוֹ עַד סוֹף יָמֶיהָ. לְאַחַר קוּם הַמְּדִינָה נִבְחֲרָה עָדָה פִישְׁמַן-מַיְמוֹן לְחַבְרַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנָה וְגַם לַכְּנֶסֶת הַשְּׁנִיָּה, וְיָזְמָה חֻקִּים חֲשׁוּבִים לְהַבְטָחַת זְכוּיוֹת הַנָּשִׁים וּזְכוּיוֹת הַפְּרָט בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל.