ריקוד הגנבים

על הספר

קאזי (קאזימרה) מברייטימיסט היא מתנקשת וגנבת מוכשרת במיוחד עם עבר קשה שבעקבותיו נאלצה ללמוד את מיומנויות הרחוב.

כיום קאזי משרתת במשמר המיוחד של שליטת ונדה, ששלחה אותה כחלק מצוות שמטרתו לגנוב את הדבר הגדול והחשוב ביותר שקאזי אי פעם תגנוב לטובת היבשת כולה.

בדרכה היא תיאלץ לפגוש ולהתעמת עם ג'ייס בלנג'ר, שאחרי מות אביו המפתיע הפך לפטריי - השליט החדש ומגן המשפחה של האזור אותו שושלת בלנג'ר טוענת לבעלות.

השניים נחושים כל אחד לדבוק במטרתו, גם אם זה אומר לחצות קווים ויחסים שנבנו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אז, האם קיבלנו ספר פנטזיה שמוכיח את עצמו כאחד המוצלחים השנה?

בשתי מילים: כן, אבל. והרי ההסבר.

הספר מאוד מתגמל, הוא לא קליל או זורם מיד ברגע הראשון וצריך קצת להתאמץ כדי להיכנס אליו, אבל כשזה קורה מדובר בחוויה סוחפת ומשתלמת מכל הבחינות.

זה מאוד נוכח בכתיבה, שהיא מעבר לסתם טובה אלא חכמה בצורה שבה היא חושפת לקורא את העלילה, זה יכול ליצור רושם שהספר איטי, אבל בסופו של דבר הוא לא באמת כזה, הספר פשוט מתחיל באווירה מסויימת ולוקח אותו לכיוון שונה מהר מאוד וממשיך להשתנות ולהתפתח תוך כדי תנועה.

העולם עשיר ורבגוני, בין אם בממלכות הנמצאות ביבשת, יחד עם הפוליטיקות הנסתרות שקיימות ורלוונטיות לעלילה, או אפילו מבחינה פשוטה יותר עם תיאור נהדר של העולם המאסיבי שמסביב והתרבויות השונות שקיימות - ואני אציין פה את המפות הנהדרות שמומלץ בחום להשתמש בהן לאורך הקריאה כדי להתמצא טוב יותר.

הדמויות מוצלחות ובנויות נהדר, קאזי וג'ייס משחקים בתפקיד ראשי בצורה יוצאת דופן, אני חייב לציין שהכתיבה של כל אחד מהם בגוף ראשון קצת הרתיעה אותי בהתחלה כי ההעדפה שלי במקרים כאלה היא לעשות הפרדה אבל בסופו של דבר הצלחתי למצוא דמות שחיבבתי יותר כך שהיא הפכה להיות הדמות הראשית היחידה בעיניי - ואני מדבר על קאזי.

כאן אני אזכיר את החלק של ה"אבל" בסקירה: יש שני דברים שקצת הציקו לי תוך כדי הקריאה.

קודם כל הרומנטיקה, זה טרופ של אויבים לאוהבים ובעיניי הרומנטיקה הייתה די מיותרת וקצת נכנסה למשבצת "נוסיף בשביל ספייס", לדעתי יש מספיק מתח ועניין בספר גם בלי מתח מיני מיותר שבהתחלה הרגיש מאוד לא אמין.

בנוסף, הזכרתי כבר שהעולם עשיר ורחב, אבל לגמרי הייתה חסרה לי בניית עולם, גם מבחינת הפנטזיה שנשארה מאוד עמומה עד העמוד האחרון, אבל גם ברמת הסברים של אירועי עבר שלתחושתי היו יכולים לעזור לי להבין טוב יותר את העולם.

טריגרים ותכנים רגישים

אלימות גרפית, רצח, פציעות, חטיפה, סימום, סחר בעבדים,עינויים.

רמיזות ליחסי מין, נשיקות ומזמוזים.

התכנים די בוגרים, בעיקר בגלל העולם המאוד מורכב שעבר לא מעט.

לסיכום

ריקוד הגנבים הוא ראשון מצמד מפתיע ומרשים, מלא אקשן, תככים ועלילה מפותלת.

הספר מסתיים בסוף די סגור, ועם קליף האנגר שמבטיח הרפתקה נוספת בחלקו השני.

מומלץ לחובבי פנטזיה קצבית עם מעט רומנטיקה, ולאלו שמחפשים את הספר הבא לשקוע ולהתעמק בו. ולחלוטין מדובר באחד מספרי הפנטזיה היותר מקוריים שקראתי לאחרונה.

תודה שקראתם:)