רציחות האלפבית
אגתה כריסטי
רוצח סדרתי מסתובב באנגלייה, והארץ כולה אחוזה בהלה. את קורבנותיו, מתברר, הוא בוחר לפי סדר האלפבית: אל"ף – גברת אליס אשר באנדובר, בי"ת – בטי ברנרד בבקסהיל, וגימ"ל - סר ג'פרי גלדסטון בגמפטון־און־סי. מרצח לרצח הוא צובר ביטחון, אבל שובל הרמזים שהוא מותיר אחריו כדי להתגרות בבלש המהולל הרקול פוארו יהיה כנראה טעותו הראשונה, והיא שתביא עליו את סופו.
רציחות האלפבית הוא אחד הרומנים הראשונים שמציב במרכזו דמות של רוצח סדרתי, עוד לפני שמונח זה כלל היה קיים. ברומן המסחרר והמפתיע מסרטטת כריסטי בידה האמונה את דמותו של פסיכופת, בחידת פשע שזכתה למיליוני קוראים ברחבי העולם ולשלל עיבודים לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון.
ספר מושלם לחובבי ספרות בלשית קלאסית, המציג תעלומת רצח מורכבת וייחודית בעיצובה של אחת מגדולות סופרות הפשע בהיסטוריה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
רציחות האלפבית - אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד, 2020
תרגום מאנגלית - מיכל אלפון
אין כמו ספר מתח בריטי קלאסי כדי לברוח לרגע מהאזעקות. בספר הזה, בעל השם המסקרן, "רציחות האלפבית, קפטר ארתור הייסטינג מגיע לבקר את ידידו הרקול פוארו בדיוק כשהבלש הנודע מקבל מכתבים אנונימיים מאדם החותם בשם א-ב-ג. המכתב הראשון מתריע בפני רצח שיתבצע בעיר אנדובר. במכתב השני כתוב על רצח שיתבצע בעיר בקסהיל-און-סי. והשלישי, בעיר גמפטון-און סי. רוצח סדרתי חדש נוצר, והוא בוחר את קורבנותיו לפי ה-א"ב.
זהו ספר נוסף של אגתה כריסטי על הבלש הרקול פוארו, בו הוא מתגלה כשנון, סרקסטי, חד, וגם אנושי. הוא לא מצליח למנוע את הרציחות הראשונות, והוא נחוש בדעתו לתפוס את הרוצח כשיעשה טעות, וכך לעצור אותו.
"ובכן?" שאלתי בלהיטות.
היינו לבדנו בקרון המחלקה הראשונה. הרכבת הישירה ללונדון יצאה זה עתה מתחנת אנדובר.
"הרוצח," אמר פוארו, "היה גבר בגובה בינוני, בעל שיער אדום ופזילה בעינו השמאלית. הוא צולע קלות ברגל ימין ויש לו שומה מתחת לשכמה".
"פוארו?!" קראתי.
לרגע נפלתי בפח. אחר כך הבחנתי בעיניו המחויכות של ידידי.
"פוארו!" קראתי שוב, הפעם בנזיפה.
מון אמי, מה יכולתי לעשות? אתה מביט בי במסירות כלבית ומבקש לשמוע מפי הכרזה בסגנון שרלוק הולמס! ועכשיו לאמת - אינני יודע כיצד נראה הרוצח, לא היכן הוא גר ולא איך לתפוס אותו".
מומלץ לכל מי שמעוניינ/ת בספר מתח קליל ורחוק מפה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
