הלורדים 1 - אדוני הכאב

מעולם לא טענתי שאני ילדה טובה, ובטח שלא ביקשתי את זה. קיליאן, טריסטן ורת'.

שלושת הגברים האלה הם חלק מהעבר שלי – עבר שהייתי מעדיפה לא להתמודד איתו שוב, אף פעם. בתיכון הם ידעו את הסודות שלי, ואני ידעתי את שלהם. היה להם כוח, ולי לא היה כלום. בלילה שבו הכול התפרק, אחי החורג הרשה לשני החברים הכי טובים שלו להוציא עליי את הזעם שלהם בזמן שהוא צפה והם צחקו.

אבל מה שקרה באותו לילה לא היה הסוד הכי גדול שלי, לכן ברחתי ותכננתי לא לחזור לעולם.

שלוש שנים לאחר מכן אני עומדת על סף דלתם כמו כלב נטוש. עכשיו, במעמד של לורדים באוניברסיטת פורסיית, הם חזקים יותר מאי פעם, ואני עדיין בורחת מהמפלצת שרודפת אחריי.

מה החזיר אותי לחייהם, לבתים שלהם ובסופו של דבר למיטות שלהם?

פחד.

בושה.

ייאוש.

קיליאן, רת' וטריסטן הם לא היחידים שרוצים אותי. יש מישהו הרבה יותר מסוכן שם בחוץ שעוקב אחריי מאז שעזבתי את העיירה בפעם הראשונה. מישהו שבגללו הרוע שאני מכירה נראה פחות מסוכן.

אבל להיות הליידי שלהם זה יותר מבגדים יקרים ומוניטין.

אני אולי תחת החסות וההגנה שלהם, אבל אני גם נתונה לחסדיהם. ואין משהו שלורד אוהב יותר מלתפוס שליטה.