ויו חיה חיים מסודרים, חיים של כללים, נכון זה קשה לפעמים אבל רק ככה היא תבטיח את עתידה ותהיה מתרגמת הדרקונים הצעירה ביותר ולעולם לא תצטרך לדאוג על לרדת במעמד

ואז העולם שלה מתהפך ותלוי ביכולת שלה לפצח קוד

"לשונות הדרקונים כבר הצילו אותך פעם אחת הם יצילו אותך שוב"

היא תהיה חייבת למצוא בעצמה כוחות והיא תצטרך ללמוד לראות דברים קצת אחרת.

מה חשבתי?:

מצאתם את עצמכם חושבים פעם על דמות ברמה של אני צריכה לקבוע איתה לקפה ולהמליץ לה לנסות ללכת לפסיכולוג? בכמה השעות שחייתי בעולמה של ויו זאת בהחלט המחשבה שלי נכון שניסו להסביר את המניעים שלה ואת דרך החשיבה אבל איכשהו זה לא מעוגן מספיק טוב בשבילי, כנראה שאני צריכה לחכות ולקוות לקצת בגרות בספרים הבאים ולהרבה יותר עומק בדמיות.

העולם עצמו של העלילה קצת לא הגיוני לי מספרים שזה בעולם שלנו (בריטניה ובולגריה) אבל אם המפעלים למשל משותפים לבנ"א ודרקונים צריך להיות התאמות גודל שלא מצויינות אבל אולי הן מובנות מעליהן? מצד שני זה בנוי טוב ולא מורגש כ"חור" בעלילה ובהחלט הייתי שמחה לשמוע יותר על הזנים השונים של הדרקונים ועל האופי והיופי שלהם.

הפוליטיקה היא כנראה עיקר הספר ונסיון להבין ולחשוב במונחים של שיוויון אמיתי ודמוקרטיה וכשזה מיושם כלפי מינים שונים כאחד זה משעשע ומרתק

והשימוש בשפה מכל ההבטים של דיבור תרגום ומחקר מביא ערך ועומק ייחודי למילה הכתובה

שורה תחתונה: ספר נפלא לנוער בוגר ומעלה חובבי פנטזיה אבל בעיקר למכורי המילה הכתובה על הצד האחר והשונה של המילים על מה שנכתב ועל מה שאסור שייכתב הרגש שבין השורות והסליחה.