ויו (ויוויאן) פתרסוולו בת השבע עשרה יודעת שהיא שונה, ולא בזכות. היא עובדת קשה מאוד כדי להיות הטובה ביותר בכל מה שקשור לתרגום ושליטה בשפות דרקונים, וכל זה כדי להתקבל לתוכנית חניכה אקסקלוסיבית שתוביל אותה להיות המתרגמת המצליחה בבריטניה ובעולם.

ערב אחד עולמה של ויו חרב עליה כשהוריה מואשמים במרד ונלקחים לכלא ובן דודה מרקיס גם הוא נכלא יחד עם עם אביו - דודה של ויוויאן. ויו עושה את הבלתי יעשה ומפרה את אחד החוקים של הסכם השלום בין בני האדם והדרקונים, רק שהיא גם נתפסת בתהליך. כדי לצאת מהתסבוכת היא נאלצת להצטרף כמפענחת צפנים לצוות חשאי שנוצר כדי לסייע במאמץ המלחמתי נגד המורדים, רק שלאט לאט ויו מבינה שלא הכול כפי שהוא נראה, ובשפת הדרקונים המסתורית יש הרבה יותר ממה שהיא חשבה.

מה חשבתי במהלך הקריאה

איזה ספר מצוין! כבר הרבה זמן שלא קראתי ספר פנטזיה שממש מרגיש ומתמקד בנתח הפנטסטי שבו, בלי לזלוג למשבצת הרומנטזי ואפילו בלי מערכת קסם מורכבת.

אז כן, שפת הדרקונים מוגדר כפנטזיה לנוער בוגר - בעצם מדובר במין היסטוריה אלטרנטיבית, השנה היא 1923 וההתקדמות הטכנולוגית דומה לזו שהייתה כמו באותה תקופה במציאות, אלא שההבדל המשמעותי הוא שהדרקונים התקיימו בכדור הארץ עוד מימי קדם וכיום הם חיים לצד בני האדם, בצורה לא מבוקרת בחלק מהעולם בעוד בבריטניה בה הסיפור מתרחש החיים המשותפים הם תחת הסכם שלום.

ועדיין, לאורך כל הקריאה המילה שקפצה לי לראש כדי לתאר את הספר הייתה - "מרהיב". משהו באווירה ובניית העולם הרגיש כל כך מדויק, מאסיבי והכי פנטסטי שיש, שוב, בלי מערכת קסם מורכבת או נבואות עתיקות ושאר מאפיינים שלרוב צצים להם בספרי פנטזיה, מהבחינה הזו שפת הדרקונים לגמרי מבדיל את עצמו.

הזכרתי שאין מערכת יחסים רומנטית מרכזית, מה שנכון, למרות שהרומנטיקה כן קיימת בספר גם אם ממש עדינה - ובכל זאת מהר מאוד הבנתי את הכיוון שהספר נוטה אליו בגזרת הקשר הרומנטי אבל לשמחתי הוא בהחלט לא היה העיקר בספר.

מה כן? עלילה סוחפת וקצבית שגם בנויה בצורה חכמה ואמינה שחושפת לאט לאט עוד רבדים מהעולם והפוליטיקה מאחורי הקלעים, מה שהתחיל כרקע די פשטני הפך למורכב ככל שהתקדמתי בקריאה, ובעיניי זו גם החוזקה העיקרית של הספר. כמובן שבלי קשר ההתרחשויות הן בקצב מסחרר, בעיקר לקראת הסוף. אבל במיוחד התרשמתי מהאופן שויליאמסון בנתה את העלילה והגילויים, ממש יוצא דופן.

יש התמקדות מיוחדת בתרגום ושפות בעלילה, מעבר לעובדה כמובן שוויו היא מתרגמת, ויליאמסון מצליחה להעביר יפה מה המשמעות העמוקה יותר של שפות - גם מבחינת ההשלכות של הכחדה או הגבלת שיחה בשפה כלשהי, אבל גם במובן רגשי על כמה שפה היא משהו חשוב לכל יצור חי.

לגבי הדמויות - אנחנו בעיקר צמודים לויו אם כי יש כמה וכמה דמויות משנה מרכזיות, והאמת שבצורה מפתיעה לא כל כך התחברתי לאף אחת מהן. לא הייתי מנותק רגשית לחלוטין כי בסצנות מסוימות כן היה לי אכפת מהדמויות, אבל רוב הזמן הייתי עסוק בעלילה עצמה. מצד שני, הספר הוא ראשון בטרילוגיה אז אני מקווה שהדמויות עוד יתפתחו הלאה ושהן ישנו את דעתי לטובה.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, רצח, אלימות ועינויים, רמיזות עדינות להתעללות מינית/הטרדה מינית.

מיניות - קצת מזמוזים וכמה נשיקות.

לסיכום

וואו כמה שנהניתי! הגעתי מלכתחילה עם ציפיות גבוהות ושפת הדרקונים עמד בהן בכבוד. הספר מסתיים בסוף די סגור אבל עם קו עלילה ראשי שימשיך בספרים הבאים. מומלץ לחובבי ספרות פנטזיה ונוער בוגר, ולכל מי שהמילה הכתובה ותרגום הם דברים שנוגעים בליבם.

360 עמודים | תרגום: ארז אשרוב | נובמבר 2025

תודה שקראתם:)