מועדון האלמנות זוכות הלוטו

על הספר

פולה שלדון בהלם מוחלט. היא לא האמינה שככה פתאום באמצע החיים היא תיאלץ לנהל שיחת טלפון שבה היא מגלה שבעלה ג'ון מת בתאונת דרכים בחו"ל. האמת שפולה המומה עוד קודם לכן, כי ימים בודדים לפני הבשורה הקשה היא קיבלה הודעה מפתיעה נוספת על כך שהיא וג'ון זכו ב-21 מיליון פאונד. כמובן, שני האירועים לא עוברים בשקט ומהר מאוד פולה מקבלת תשומת לב תקשורתית שהיא מאוד לא מעוניינת בה. ואם זה לא מספיק, מעבר לכך שהיא אמורה להתמודד עם האובדן הפרטי שלה, גם מערכת היחסים המורכבת משהו עם ילדיה טילי וסב מציפה חיכוכים.

כל זה משתנה כשיום אחד מופיעה טדי, בלונדינית זוהרת עם מבטא מסחרר שמציעה לפולה להצטרף למועדון של נשים כמוה, שזכו בסכום כסף לא מבוטל ומעט אחר כך בעליהן מתו בנסיבות מסתוריות. מכאן אנחנו עוקבים אחרי החבורה בעודן מגייסות חברות נוספות למועדון, כשבדרך נחשפים סודות ואמיתות מורכבות.

מה חשבתי במהלך הקריאה

לפני שהתחלתי לקרוא את "מועדון האלמנות זוכות הלוטו" ציפיתי לספר בז'אנר קוזי מיסטרי, שאפשר למצוא ממנו יותר ויותר בתקופה האחרונה. בפועל זו לא ההגדרה המדויקת שהייתי נותן לו. מדובר בספר שאמנם יש בו את המרכיבים של מתח קליל והומור, אבל הוא בעיקר סיפור על חברות והתמודדות עם העבר.

עד אמצע הספר בערך פחות הייתי בטוח איך להגדיר אותו, כי עד לאותה נקודה בעלילה הוא נוטה לכיוון קליל וכיפי. ואז הוא עובר לנושאים חשובים וכבדים יותר, אבל מציג אותם באווירה שבסך הכל תואמת את סגנון הספר עד לאותו שלב. אני מניח שאפשר לומר שהוא תפס אותי לא מוכן, אם כי עדיין נהניתי מאיך שהוא התפתח.

הדמויות מגוונות מאוד, אבל יותר חשוב מזה - פולה כגיבורה ראשית היא דוגמה קלאסית להתפתחות דמות. מכזו שהייתה די אנמית בתחילת העלילה, היא עוברת תהליך משמעותי ולאט לאט התחברתי אליה הרבה יותר ממה שציפיתי. הדמות שלה כתובה נהדר ואפילו נוגעת ללב. שאר החבורה צבעונית למדי, למרות שאני מודה שלא ממש התחברתי לכולן. זה די עניין של טעם אבל שתיים מהנשים היו לי צעקניות מדי, אם כי הן בהחלט תורמות לאיזון הקבוצה ובסופו של דבר הצלחתי ליהנות גם מהדיאלוגים שלהן.

בעיניי מה שבולט בסיפור הוא דווקא לא ההומור או התעלומה, אלא הקשר שנרקם בין החבורה. אלו היו קטעים נהדרים לקריאה ואפילו מחממי לב, למרות שבאותה נשימה ויין מתעסקת בנושאים מורכבים. ובנוגע לזה, אני אציין שמדי פעם המסרים אכן גוברים על העלילה, כנראה שאם לא היה מדובר בספר מונע דמויות זה היה בולט בהרבה…

הכתיבה ממש מוצלחת וכיפית. אני מודה שההומור לא תמיד עבד לי, שלא לומר הרגיש מאולץ פה ושם. בגדול הספר קצת הזכיר לי את "סוגרות חוזה" או "מועדון הרצח של יום חמישי" למרות שכאמור, מדובר בז'אנר שונה ואפילו לא בדמויות שהן רק בגיל השלישי. ועדיין, משהו בכימיה של הדמויות מייצר תחושה דומה, וזה היה ממש כיף לקרוא.

לסיכום

לא בכל יום אני קורא ספר שציפיתי ממנו למשהו אחד, מקבל בפועל דבר אחר - ועדיין מסיים מרוצה. ובכל זאת, הפעם מדובר במקרה יוצא מן הכלל. נהניתי מהקריאה על אף שבסופו של דבר הוא התמקד בנושאים ספציפיים ופחות בעלילה קצבית. הוא מומלץ מאוד לאלו שאוהבים ספרים עם דמויות צבעוניות ודיאלוגים נהדרים וחשופים.

טריגרים ותכנים רגישים

התאלמנות, רצח, התעללות זוגית (גם מינית), בגידה, הטרדה מינית.

360 עמודים | תרגום: סיון שטרן | ספטמבר 2026

תודה שקראתם:)