על השני - פה בארץ לפחות, כנראה יש מספיק הכרה, אבל לטעמי רבים מהמנהגים שצוינו בספר היו לא מוכרים לאדם הלא דתי, ובטח לא למי שלא חי בארץ, ולא ברור לי מה אמורים לחשוב הקוראים מהצד...

ועל הראשון, בכלל לא היו הסברים. עד לרגע זה אני מנסה להבין אם ניחשתי נכון את התקופה והמיקום שהספר כביכול מתרחש בהם.

אני אוהב ספרים שנכתבים בגוף ראשון, כי הם נותנים הצצה ממש מתוך ראשה של הדמות הראשית.

אלא שכאן הספר מתחיל מנקודת מבטן של שתי בנות, ובהמשך מצטרפת עוד אחת. עד כאן הגיוני, רק שבשלב כלשהו בספר מצטרפות עוד שלוש דמויות נוספות שמספרות את הסיפור, וכבר קשה לעקוב ולהבין מי מספר וזה יוצר בעיקר בלבול חסר מטרה, כי זה לא מותחן פסיכולוגי...

הספר מתחיל בצורה טיפה משעממת, וכשכבר באתי להרים ידיים הגיע טוויסט בעלילה שסחף אותי עד לאמצע הספר, ואז, כשאני כבר מושקע בספר ורוצה להבין איך הוא יגמר, הגיע שלב שבו הספר נמרח שלא לצורך.

הסוף, לא ברור ומאוד סותר את עצמו.

העלילה כולה אפופה מסתורין שרובו לא נפתר.

בלי ידע מוקדם, קשה להבין חצי מהדברים שנאמרים בספר.

וחלקים ממנו נמרחים בלי סיבה.

ולמרות כל אלו, קשה לי להגיד אם נהניתי או לא, ואם אהבתי או לא...

מה שכנראה אומר שיש בו מספיק דברים טובים כדי להתעלות על הרעים.

אז בקצרה - אם נתקעתם בלי מה לקרוא, לכו עליו, אבל אם יש לכם ברירות, תשאירו אותו לפעם הבאה...