בעבודתי כפרסומאי יצא לי לכתוב טקסטים פרסומיים עבור החברות המסחריות הגדולות בארץ מתחום הנדל"ן, הסלולר, הרכב, הביטוח ועוד, אבל אחת המשימות שהכי נהניתי מהן הייתה לכתוב את מגזין הדיירים של בית דיור מוגן בראשל"צ. במסגרת כך שוחחתי עם קשישים על חייהם וחשתי חיבה וחמלה כלפי האנשים האלה שנשארו פחות או יותר מי שהם היו בזמן שהעולם התקדם הלאה. נזכרתי בהם כשחמלתי על דליה מאור ב"דרור חייב למות" של רז קלמנוביץ' – דליה שלא מצליחה להזמין מונית כי האפליקציה דורשת ממנה סיסמה וזה באמת יותר מדי להתמודד איתו.

הסיפור עוסק בדליה האלמנה הנרגנת שמנסה לשרוד בעולם המשתנה בו יש בן כפוי טובה שמנסה להשתלט לה על הדירה.

עכשיו, מכירים את הסרטים הישראליים המצחיקים אבל גם מרגשים? סרטים אנושיים לכל המשפחה שגורמים להרגיש טוב, לצחוק אבל גם להזיל דמעה בלב נכמר, כמו "סיפור גדול", "נודל" וספציפית "לצוד פילים" שעוסק בקשישים? אז לראשונה בחיי קראתי ספר שעליו יהיה בוודאות מבוסס סרט ישראלי כזה שעוסק בקשישות, שיהיה גם כנראה להיט בקולנוע או לפחות בנטפליקס.

וכמה שזה היה כיף. ממש דמיינתי את תיקי דיין בתור מירה, הקשישה החיובית והרגישה, החברה של דליה הנרגנת, שיכולה להיות ליא קניג ואת רבקה מיכאלי בתור ססיליה השכנה הסנילית. דמיינתי גם את את ליאור אשכנזי בתור דרור, הבן המתנכר.

ההגדרה דרמה קומית מדויקת, כי זאת דרמה אנושית מכמירת לב עם אנשים מבוגרים ופגיעים אבל היא גם קומית בגלל הדיאלוגים הציניים, הסיטואציות שמעלות חיוך וכמובן הטעויות כשלא פעם מה שחשבנו זה לא מה שחשבנו, מה שיוצר כל הזמן הפתעות קטנות כגדולות לחוויית קריאה מהנה.

חשבתי שמדהים איך קלמנוביץ', אותו אני מכיר כאיש שיווק מאמץ חידושים, מנטור לסופרים חברותי וחיובי להפליא, מצליח להיכנס לדמות הזאת של אישה נרגנת באופן מעורר השתאות. התרשמתי גם מיכולתיו להתל בי כקורא, למשל כשבעלת בית הקפה העילגת מוצגת מבעד לעיניה של דליה כנלעגת ואז בקטע מרגש גורמת לי להרגיש רע שכך תפסתי אותה.

בכלל הספר כתוב וערוך היטב (אורנה לנדאו בעלת הוצאת "התחנה" החתומה על הספר) כשהוא שומר על טון וסגנון אחיד לכל אורכו. הוא קצר יחסית וקליל אבל גם מעורר מחשבה על מקומם של קשישים בעולמנו ומאידך גם על היכולת של אדם להשתנות בכל גיל. בספר אין גסויות בוטות או אלימות מטרידה לכן אני חושב שהוא מומלץ כמעט לכל גיל ולכל סגנון. שאפו, רז, על רומן ביכורים מוצלח שאני לא מתפלא כשאני רואה איך שהוא מצליח. כיף של ספר!