כס הזכוכית 3 - יורשת האש

כס הזכוכית – יורשת האש – ספר שלישי Heir of Fire

סֶלֵינָה סַרדוֹתִין המתנקשת המפורסמת היא שבר כלי, שיכורה על גגות עיר מרוחקת ומסרבת להתנקש במטרתו של המלך. היציאה למסע התנקשות הייתה רק תירוץ להבריח אותה ממלכת כס הזכוכית (ביוזמת קייאול האצילי והשווה). עכשיו, לבד, היא משחזרת את כל הטעויות והאימה והצער של הרגעים האחרונים בכס הזכוכית כולל התגלית על הזהות שלה. רואן וייטת'ורן נסיך פיי (לא פיה או שדון אלא גבר עצום ולוחם אגדי, בסגנון שר הטבעות) המצוי תחת שירותה של המלכה/אלה/דודה של אמא של סלינה מוצא אותה ומוביל אותה לרחוקת משפחתה שמטרותיה אפלות לא פחות ממלך אדרלן. היא נאלצת לחכות בערי אותה עיר מלכות ולהוכיח את עצמה, לפתח את הקסם המצוי בה ותוך כדי מתיידדת עם שאר תושבי אותו יישוב שלא הורשו להיכנס בצורה גזענית משהו בגלל שהם בני כלאים בין בני אנוש לפיי (כמוה). רואן הקשוח מאמן אותה למצוא את הכוחות הקסומים שלה ולשלוט בהם ומשונאים הם לאט לאט הופכים לחברים.

במקביל נשזרים מספר קווי עלילה מרכזיים וחשובים נוספים:

1.   אנחנו מכירים את מנון בלאקביק יורשת שבט מכשפות בעלות שיניי וציפורני ברזל המתחרה עם שני שבטים נוספים על הובלת צבא אווירי של מכשפות עבור מלך אדרלן. שירות בזוי לכל הדעות אבל שיכול להעניק להם את אדמתן המקוללת בחזרה. בקו עלילתי זה מתגלים הזוועות המתרחשות במורת׳, ניסויים בבני אדם ובבעלי חיים אליהם מוחדרים שדים אפלים ואכזריים מעולם אחר.

2.   דוריאן מבודד בטירה מתמודד עם הסודות שלו ונקשר לסורצה המרפאה הצעירה עם סוד קטן משל עצמה.

3.   קייאול חיי חיים כפולים כמפקד המשמר וכשותף לתנועת המורדים במלכות. אליו מצטרף אדיאון, בן דוד של סלינה, חצי פיי ללא קסם בעולמו המוגבל של מלך אדרלן שעבד כמפקד צבאי עבור המלך וגם מנסה למרוד בו.

אומר כי מכל הספרים בסדרה מצאתי את הספר השלישי מייגע ומעצבן למרות שהוא היה מעניין והכרחי. דווקא כשאני במתח ורוצה להתקדם עם העלילה, הרגשתי כי לא רק שאני צריכה לחזות בשחזור אימונים מפרכים לסלינה שממילא היה לי מהם מספיק בספר הראשון (אם כי הפעם לגבי כוחות אחרים) אלא שאני צריכה להכיר דמויות חדשות כמו רואן ואדיאון ומנון וכל החבורות שלהם. בנוסף הצלחתי להריח בחוש הפיי שאין לי – את הכיוון הרומנטי בין סלינה לרואן וזה עצבן אותי כי אהבתי את קייאול ולמה לזרוק לפח דמות רומנטית מצוינת?

לא כל הספר הוא המתנה מייגעת לפעולה (שמגיעה בסוף ובגאון בסדרת ארועים מטורפים ודרמטים). תוך כדי אנחנו מכירים את הנשק הסודי שמתפתח במורת׳ ומוריד לנו את כל התקווה לניצחון הטוב על הרע. גם לפעמים דמויות צריכות להתבשל, להתפתח, להתחזק ולעבור את המסע האישי שלהן כדי להצדיק את הבחירות שיעשו בעתיד. הספר הזה הוא ההשתהות הזאת עבור סלינה, מנון ודוריאן (אולי אני לא הוגנת לקרוא לכך השתהות כשהם מזיעים כל הזמן).

בקיצור, זהו ספר חשוב השווה את היגיעה ואסור לדלג ויהיה בסדר אבל קודם יהיה הרבה יותר לא בסדר. בהצלחה!