מתכת ואש 1 - חייל מתכת

אובייסלי אני רוצה את החלק השני של הדואט הזה. עכשיו. תיכף. מיד.

מה הסיפור: ברין היא נערה פשוטה החיה לה במקום בשם אלאהה. היא גדלה עם כמה וכמה דמויות. יתומה מאם ואב. היא מגלה שהנסיך של אלאהה מעוניין בה – והיא מציירת דברים להנאתה. היא גם מגדלת ציפור קטנה וחמודה בסתר. הסיפור נפתח כשהיא יחד עם מסר, קאי, ואורורה יורדים מהספינה אחרי זמן מה שהיו בספינה תקועה – כדי לבקר בממלכת קנטה. שם ברין נתקלת באדם מסתורי שעתיד לשנות את הגורל שלה.

מה אני חשבתי:

פנטזיה רומנטית כייפית. אומנם לוקח קצת זמן להתניע את העלילה אבל מהרגע שהעלילה עוברת להיות כמעט בלעדית רק על בריין והאדם המסתורי – אנחנו מעלים קצב, ומערכות היחסים (והקסם!) פשוט מופלאות. היה לי כיף לקרוא את הספר ביומיים (וחצי, כי התחלתי בחמישי שני פרקים), והספר הזה עלה על כל ציפייה שהייתה לי.

קודם כל, הדמויות הן כייפיות. במיוחד בו ומסר. וכמובן כיף שיש ספרייה גם בספרים שבהם אני קורא העלילה דורשת קצת ריכוז כי יש קצת פירוט על מערכות הקסם ועל בניית העולם ו... כמובן. פוליטיקה. אלא מה. אבל משום מה, החלק הזה של הפוליטיקה פשוט לא כל כך הפריעה לי כמו נגיד במשחקי הכס או כל ספר אחר שהפרמטר העיקרי שלו הוא פוליטיקה. יש לנו את זה מספיק עם מה שקורה בארץ, אז אני מעדיף שלא להתעסק בזה גם בספרים.

כמו שמצויין בתקציר הספר, הספר הזה אכן עמוס בסודות ושקרים. ואני חייב לציין – זה חלק מהדואט. לכן, אל תצפו שהכול יתגלה בספר הראשון.

אני פונה מכאן בקריאה נרגשת: אני רוצה את הספר השני בדואט כאן ועכשיו. לא ייאמן.

אני גם אציין שהתקציר של הספר היה הקצה שמגרדת את קצה הציפורן. הוא לא עושה אתו צדק. מצד שני, אי אפשר לכתוב תקציר אחר. כל דבר אחר שייאמר יחטא למטרת הספר הזה. ותחושת הבטן שלי הייתה מוצדקת במקרה הזה. הספר הזה היה אחד מהבודדים שמשכו את תשומת ליבי בגל חשיפת הספרים להפצה הזו, אז אני שמח שהפעם תחושת הבטן שלי קלעה למטרה.

תכנים וטריגרים רגישים: הקאות למכביר, קללות, הריגות, פציעות, תיאורי פציעות, נשיקות, קטעים אירוטיים קלילים, וזה הכול בערך.