מייקי לומד לאהוב

לא שכחה באה על מבוגרים, אלא חוסר סבלנות. אנחנו שוכחים רק מה שמשעמם אותנו. מה שצריך לזכור, אנחנו זוכרים.

נתחיל מהבוטום ליין – דוידוב עלה כיתה. אנחנו כבר לא במחוזות הרכים והנעימים שהיינו בו ב"הקו החם לאהבה". אנחנו עכשיו עמוק מאוד בסיפור אחר. הסיפור של מייקי. ושל לירן. ושל עדי.

ואיזה כיף לפתוח את 2026 עם ספר כזה נהדר.

הסיפור, על רגל אחת, מספרת על שלישיית חברים שהיו פעם ביחד אבל אז פרידה הפרידה ביניהם וכעת הם נעים כל אחד במסלול משלו – וכל אחד מהם נמצא במסלול הרסני ומטורף. הספר נפתח בתיאור של נסיכות דיסני ודוידוב דואג להרוס את הנעימות והקוזי שהזדקקתי לו אחרי בשורה קשה. ואתם יודעים מה? זה לגמרי בסדר גמור. מייקי הוא דמות שהכרנו כבר ב"הקו החם לאהבה", והוא זוכה לקבל במה גדולה יותר כאן. הוא חווה פרידה קשה מלירן, ונמצא במקום שבו הוא לא מרגיש בטוח עם עצמו. זה, על קצה המזלג, ומבלי לספיילר יותר מדי. לצדו, יש את לירן ואת עדי. עדי היא לסבית, אובססיבית לדברים יפנים, אוהבת לדבר יותר מדי, והיא בערך הדמות האהובה עליי מבין השלושה שם. לירן הוא בדיוק כל אדם להט"ב שעדיין נמצא בשלב הזה שבו הוא לא יודע איך להגדיר את עצמו וזה בדיוק מה שמסבך אותו.

וזה מה שגורם ללב שלי להתקווץ' קשות כי כל אחד מהם סובל בדרכו. לא סתם אמרתי בתחילת הביקורת שהספר הזה קפץ כיתה. הפעם, אנחנו צריכים לצפות, בהיעדר השוואה טובה יותר, בתאונת רכבת בשידור חי בעודה מתרחשת, ולקוות שכולם ישרדו אותה.

יש לאורך הספר המון אזכורים לאנימה הכי טובה בעולם – וואן פיס, ולכמה אנימות אחרות. כולם מוזכרים על ידי עדי, שמאוד אוהבת אנימות, מוזיקה של להקה בשם BTS, ולפלוט מילה אחת ביפנית שתחזור על עצמה כל הספר – קוסו. אשאיר לעדי לספר לכם מה זה אומר.

לרגע חשבתי שפתרתי את התעלומה לפני הטוויסט – ומתברר שהעייפות הכניעה אותי. בלש אני כבר לא אהיה, אז אני כן אתן בראבו אחד על זה. מפאת הספוילרים לא אפרט.

אני מודה, לא חיבבתי בכלל את ניצן, אבל מתישהו הלב הקפוא שלי הופשר והבנתי אותו. גם אם הוא דוחף כל כך הרבה אנגלית שהמוח שלי עייף כבר לתרגם את כולם בראש. וזה בסדר גמור.

יש משהו מעציב בזה שאני הומו נכה ולא יצא לי לחוות אירועים בקהילה של הגייז, אז דרך הספר הזה חוויתי את העולם דרך מייקי. מסיבות וכל מיני דברים משוגעים שכאלה. אלה דברים שאני לא אזכה לעולם לחוות, אז תודה על זה.

מה אני אגיד. זה ספר הנוער הבוגר היחיד שיוצא בחודשיים הקרובים (אם לא מחשיבים את קסנדרה קלייר) שעוסק כולו בספרות גאה, בעיות של נוער, ובהרבה דברים מורכבים. ומאוד מאוד ציפיתי לספר הזה וקיבלתי בדיוק מה שרציתי ואפילו יותר. אגיד רק את זה – חיסלתי את הספר הזה ביומיים, ואת הסקירה הזו אני כותב בעשר דקות. דיינו.

טריגרים ותכנים רגישים: זה ספר שעוסק בנוער גאה, אז מן הסתם נושא הלהט"ב כאן. הומופוביה בקטנה גם כן. בולימיה, סרטן, מוות, ונטישה הורית.

מבחינת מיניות - נשיקות, מזמוזים, סקס מחוץ למסך (כלומר בלי תיאור ממשי), תיאורים שלמים של חזה חשוף של גברים, וכדומה.