מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית

על מה הספר: מונה, אופה בת 14, מוצאת בבוקר אחד אומלל גופה – נגררת לארמון בעל כורחה, וההרפתקאות שלה, של מחמצת שאור בשם בוב, ואיש ג'ינג'רברד אחד מתחילות. בדרך היא נעזרת בכמה דמויות – בהן מולי המקרקשת, ספינדל, דודה טביתה, והדוכסית, ומתעמתת עם האויב הנורא ביותר – איש האביב הירוק ואוברון. למעשה יש לאוברון תואר מכובד, אבל אני לא זוכר איך כותבים אותו אז תסלחו לי. זה איז ונגמר בטור. לא שזה משנה כל כך.

מה אני חשבתי:

חלוקת הספר הייתה לא טובה. בהתחלה עוד סוקרנתי ממש אבל רגע מסויים זרק אותנו לשום דבר וכלום עד ה50% - שם אנחנו פוגשים את אחת הדמויות הכי טובות בספר: הדוכסית. הספר היה יכול ללכת על חקירת הרצח של הנערה שאת גופתה מונה מוצאת בתחילת הספר, אבל הספר הלך לכיוון אחר לגמרי.

כן, הספר מצחיק והרבה מאוד מההומור שמור כמובן לאיש הג'ינג'רברד שמלווה את מונה לאורך כל הספר, ולספינדל היקר, והדוכסית האדירה, אבל המצחיק לא כיסה על זה ש... אני מצטער, אבל לא היה הרבה סיפור. בחלקים רבים מהסיפור השתעממתי יחד עם מונה בגלל הנסיבות. אחרי שהחלק המשעמם נגמר מגיע עוד חלק לא מובן שבו חלוקת הספר פוגם בו – חוסר ההסברים של למה דברים קורים. ואחרי טוויסט כזה או אחר אנחנו מושלכים לתיאורי הכמעט סוף ואז הופ, נגמר.

הספר משאיר פתח אפשרי לספר המשך ואני כבר מודיע מראש – אני לא חוזר אליו. הספר הזה היה לא אחיד ברמתו ומאוד לא מספק. הרעיון הכללי מאוד מבדר, ומה שמשך אותי בתקציר היה לחם השאור, בוב, אבל בפועל? זה לחם שאור שתפקידו ממוזער עד המערכה האחרונה.

אכזבה נוספת היא גם מכיוון פישוט הנבל המרכזי שעליתי עליו עוד מהפרק השני או השלישי, והוא לא היה מעניין מאוד. אין לו שום מורכבות והוא נבל לשם נבליות וזהו. אין לי באמת סיבה לפחד או לשקשק ממנו כי הוא..... נבל גנרי ולא מאוד מעניין.

אם כבר פנטזיה, אז עד הסוף. אני רוצה לראות קצת תעוזה. אני רוצה לראות שהמצחיק עולה עד הסוף. לא שזה נקטע פה ושם לקטעים משמימים וחוסר עומק בדמויות – כולל מונה עצמה. שיהיה ברור, יש דמויות, אבל לא נכנסים אליהן עד הסוף. הסיפוק היחיד הוא הסוף וגם אל הסוף מתייחסים כ- יאללה, היה פה סוף? סיימנו? יאללה הלאה.

טריגרים: מוות (כפי שמובן כבר מתחילת הספר), הקאות, וזהו.

בואו נגיד 3 בסולם ניר מתוך 5. זה ספר בינוני מאוד עם רעיון יפה וביצוע מאוד בינוני. ואפשר היה להרגיש את זה. ולפי פרק התודות, גם הבנתי למה.

והערה שהיא ייחודית רק לעצמי - אני לא עף על הכריכה של הספר. עניינים של לקות ראייה וזה. אבל מה שקורה זה שבעצם אני רואה הרבה קישוטים שחורים על רקע תכלת, ומשהו זהוב מופיע על הכריכה אבל אין לי מושג מה זה. זה עניין שהוא רק שלי אז אני לא מוריד על זה נקודות, אלא רק מספר לכם מה אני רואה.