סילבר עילית

התקבל לסקירה.

נתחיל מהסוף – זה ספר שפותח טרילוגיה. אבל מאוד חשוב שתרכשו אותו כי אם לא תרכשו אותו, זה יהיה חבל מאוד כי אז הוצאת הספר הבא בסדרה תתעכב וייקח עוד יותר זמן וחבל.

מה: וורן דארלינגטון חיה כל חייה עם דודה ג'ים. או לפחות זה מה שנדמה לנו. ברגע ומזעזע, היא מאבדת את כל מה שהכירה ונאלצת לצפות בהוצאה להורג של דודה – ומצליחה להביא לתוצאות מפתיעות. התוצאות הן שהיא נאלצת להתגייס בעל כורחה ליחידה עילית מיוחדת בשם סילבר עילית. שם יחד עם קיין, לידי, איווי, אנסון ועוד כמה דמויות היא עוברת הרפתקאות. חלק טובות, חלק פחות. יש לה כוחות מיוחדים, וככה גם לשאר הדמויות, מי מראה את זה יותר ומי פחות. הפואנטה היא איך הכוחות עוזרים לשרוד בעולם הזה.

מה אני חשבתי: זה ספר ארוך. מאוד. תכינו את עצמכם לקריאה מאוד ארוכה. 584 עמודים במודפס. בדיגיטלי המצב היה עוד יותר גרוע – משהו כמו 8000 עמודים. זה המון. המון. היו חלקים שהרגשתי שהעורך של הסופרת לא עצר אותה ולא הוריד חלקים מסוימים. נניח, שלוש או ארבע סצנות המין שהיו בו.

לא ראיתי בהם שום צורך ותועלת לסיפור. הסצינות האלה קצרות מאוד, אולי פסקה או שתיים והם כבר אחרי. הספר הזה הוא יותר דיסטופיה בעולם מבריק שבראה פרנסיס מאשר רומן אירוטי שבו איברים משתובבים זה בזה. וכשאני אומר שהאיברים המשתובבים האלה היו מיותרים להפליא כאן – תיאלצו להאמין לי. הייתי מסתפק בפייד טו בלאק וזהו.

וורן דארלינגטון כדמות נשית חזקה – דמות מצויינת. מדהימה. מיוחדת במינה. רק מה – היא עיוורת לאללה לדברים שאני ציפיתי כבר מכמה הפרקים הראשונים – ואחד הטוויסטים שציפיתי הגיע לקראת הסוף וזה לקח כל כך הרבה זמן. שוב, אשמת העריכה. זה ספר ראשון של דני פרנסיס, והעולם שבו הוא מבוצע – לעילא ולעילא. אבל היו דברים שהיו צריכים לרדת בעריכה.עבודת התרגום המבריק של סיוון קופיטובסקי (ובעריכתה של חמוטל לוין) באה לידי ביטוי כאן.

דמותה של לידי מסרבת לומר את שם ה' אז היא משתמשת בגאש (Gosh) וזה לא בא מתוך חוסר אמונה בשם ה', זה בא מתוך עיקרון של לידי. בנוסף, יש כמה עניינים תרגומיים שדרשו יצירתיות ופה זה עבד. שם הספר, סילבר עילית, קצת פחות מתאים, אבל כאן אני סלחן כי בסופו של דבר – אכן מדובר בפלוגה שלמה שבה הספר מתרחש ברוב רובו של הספר, ולכן אנחנו מקבלים תחושה שזה העולם של וורן.

בנוסף, מאחר וזה ספר שהוא חלק מטרילוגיה, אז יש לו סוף פתוח. אבל אתם יודעים מה? זה אפילו לא ספר שהתכוונתי לקרוא אותו בכלל אבל אז החלטתי לבדוק. ולמרות האורך שלו, הוא ספר מצויין וכתוב טוב מאוד. כן, למרות שהוא ארוך. כן, למרות שלוש או ארבע סצנות המין המיותרות שהיינו יכולים גם בלעדיהם. כן, למרות שאחת הדמויות נקראת אנסון ו... זה קצת לא נעים לקרוא כזה שם. וכן, לגמרי הייתי מסתדר בלי תיאורי החרמנות שלה עליו.

כי בכל מה שקשור לשאר הדברים והמכלול של הספר – הספר הזה מוצלח. מציג אישה חזקה ומוצלחת, ויש לה המון מה ללמד את קטניס, גיבורת משחקי הרעב, על הישרדות ועל איך לנווט בעולם מוזר שבו היכולות שלך אסורות.

טריגרים ותוכן רגיש: ובכן, סצנות מין מפורשות אמרתי כבר. רמיזות מיניות בשפע. מוות. סכיזופרניה. הקאות. תיאורי פצעים ודם. הוצאה להורג. רמז קל לביסקסואליות שלא באה לגמרי לידי ביטוי. וזה הכול.