ניפגש בשוליים

ניפגש בשוליים - מליסה פרגוסון

הוצאת מטר ואגם, 2026

תרגום - תומר בן אהרון

איור העטיפה - טליה דריגס

עיצוב העטיפה - דור כהן

הספר התקבל לסקירה

סוואנה קייד עובדת כעורכת בהוצאת הספרים פנינגטון, שמטרתה להוציא לאור ספרים שיטפחו וישכללו את מוחותיהם של הקוראים. כן, טרחני ופלצני בדיוק כפי שזה נשמע. היא גרה באופן זמני בדירה של אחותה הצעירה אוליביה, ונאלצת להשתתף בכל מיני יוזמות אלטרואיסטיות משפחתיות כמו "צעדים לחיים", חודש של רישום צעדים יום-יומי במטרה לחבר בין אנשים, ותרומת דם פעם בחודשיים.

סוואנה חושבת שאוליביה יותר מוצלחת ממנה בכל מובן אפשרי, ובטוחה שגם הוריה חושבים כך. אבל לסוואנה יש משהו שאין לאוליביה. משהו שהיא מסתירה מההורים שלה ומהקולגות שלה.

לסוואנה יש כתב יד.

כתב יד לספר רומנטי.

הבעיה היא שלאחר שסוואנה הגישה את כתב היד לעורכת בהוצאה לאור רומנטית, היא קיבלה ממנה הערות עריכה כמו, "ההתחלה חלשה", "מפגש ראשון לא מקורי", "אנחנו לא צריכים את הדמות הזאת" ו-"האם שקלת להעביר את הספר לזמן הווה?".

אלו בדיוק אותן הערות שעורך מסתורי כתב לה על השוליים של כתב היד - לאחר שהחביאה אותו בחדר נסתר במשרדי העבודה שלה.

מיהו העורך הזה שקלע בדיוק לטעם של עורכת הספרים הרומנטיים? האם הוא יוכל לעזור לה לשפר את כתב היד כדי לתת לו הזדמנות לצאת לאור? ומה היא אמורה לעשות אם היא מתחילה לאט לאט להתאהב בו, תוך ההתכתבות שלהם בהערות השוליים?

הספר הוא קומדיה רומנטית מצוינת, שמתייחס בהומור שנון לז'אנר. לא רק שסוואנה מזדהה עם גיבורת כתב היד שלה, היא גם בוחנת את חייה ביחס אליה.

"הגיבורה שלי לא מושלמת. אם להודות על האמת, היא רחוקה מזה. היא לא מישהי נוצצת שזרקור נצחי מאיר כל צעד וצעד שלה, וגם לא הברווזונת המכוערת מהשורה האחרונה שמתגלה כבחורה שנונה ובעצם ממש מהממת ביופייה כשהיא משתכנעת סוף-סוף לחפוף את השיער."

גם הכריכה המקסימה שאיירה טליה דריגס מראה גיבורה רגילה, לא יפה באופן בלתי מושג, לא מושלמת.

ומה שהכי טוב בספר הזה, כמעט טוב מכדי לקחת אותו איתי למקלט בזמן אזעקות במקום ליהנות ממנו בתקופה שקטה ורגועה יותר (אבל לקחתי בכל זאת כי לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו), הוא שכל קורא/ת יכול/ה להזדהות עם חדוות הקריאה המתוארת בו.

"לכל הוצאה יש חדר מוקדמים - מקום המוקדש לעותקים מוקדמים של ספרים לקראת הפצה. משפיענים ובוקסטגרמרים צריכים לקבל עותקים מוקדמים כדי ללטש את הביקורות שלהם ולהעלות אותן בזמן. סופרים צריכים עותקי קריאה מוקדמים בשביל לכתוב המלצות לקולגות. מגזינים וכתבי עת צריכים זמן כדי להכין את הכתבות שלהם לדפוס. וכן, כשסופר כזה או אחר מבקר לעיתים רחוקות במשרדי פנינגטון, חנון הספרים הפנימי שלו מתעורר לחיים כשמציעים לו סיור בחדר המוקדמים."

וכל כותב/ת יכול/ה ליהנות מתיאור תהליך העבודה על הוצאה לאור של ספר, המקבל מקום של כבוד בעלילה. לא נותר לי אלא להנהן בהזדהות כשסוואנה שולחת את כתב היד שלה לעורכת - ולהיזכר בהתרגשות המהולה בחשש כשלחצתי על כפתור "שליחה" ושלחתי את כתב היד שלי להוצאה לאור.

"וככה בדיוק הסופרים שלי אומרים שהם מרגישים לפני שהם מגישים לי את כתבי היד. אני יכולה לטפוח לעצמי על השכם. אני מפקפקת בעצמי, משמע אני בכל זאת סופרת אמיתית."