ניפגש בשוליים

על הספר

סוואנה קייד היא עורכת משנה בהוצאת פנינגטון המכובדת, שמתמחה בספרות "איכותית" - כמובן שאת רמת האיכות קובעת מנכ"לית ההוצאה, שמתעבת ספרות עכשווית. החל מריאליזם מאגי, עובר במותחנים אלימים וכלה בספרות רומנטית, שחלילה וחס מלהזכיר. רק ש.. לסוואנה יש חלום משלה: היא עובדת בסתר על כתב יד של ספרה הראשון, שגם במקרה קומדיה רומנטית.

יום אחד, תקרית מביכה מאלצת את סוואנה להסתיר את כתב היד בחדר קטן וסודי במשרדי ההוצאה אותו היא גילתה מזמן, במחשבה לאסוף את כתב היד מאוחר יותר. מפה לשם סוואנה מגלה לחרדתה שמישהו השאיר לה הערות בשולי הדפים - וראו זה פלא, מדובר בהערות זהות לאלו שהיא קיבלה מהעורכת אליה שלחה את כתב היד. מכאן מתפתחת לה מערכת יחסים מוזרה במיוחד, רק שלסוואנה אין מושג מי משאיר את ההערות המסתוריות.

מה חשבתי במהלך הקריאה

וואו, כמה שנהניתי! בדיוק ככה כותבים קומדיה רומנטית בעיניי וזו ההגדרה המדויקת למושג, היה משהו כל כך מנחם בניפגש בשוליים ואני כמובן אפרט יותר אבל זה פרט שלגמרי ראוי לציין בתחילת הסקירה.

בואו, זו קומדיה רומנטית וכאחת היא גם הכי צפויה בעולם, אבל בעיניי ניפגש בשוליים לוקח דווקא את הגישה הזו ולא מנסה לברוח או להמציא את הגלגל, מה שעובד בצורה מושלמת.

בכנות, לא היה אפילו רגע בודד שלא ידעתי לאן הסיפור מתקדם אבל מבחינתי מדובר דווקא בנקודה לחיוב, יש משהו בלקרוא עלילה צפויה, מתוקה ומנחמת שהצליחה לגרום לי להנות כל כך בזכות אותם מרכיבים צפויים.

יש בספר גם המון הומור ציני ויבש, ובמינון נכון. קל מאוד לברוח להומור כדי לחפות על כתיבה חלשה ודווקא כאן הכתיבה אינטליגנטית ולא מזלזלת, למרות שבסוף כאמור אין יותר מדי מה לחדש בז'אנר הרומנטי. אבל באמת שאין לי תלונות מהבחינה הזו.

אני חושב שמוטיב הספרים בעלילה גרם לי לאהוב את הספר אפילו יותר, ספרים על ספרים זה תמיד כיף, וכאן יש זווית מגניבה של הוצאה לאור ומבט די עכשווי בכל הנוגע לקידום והפצת ספרים, בלי קשר לעובדה שכל קו העלילה הרומנטי מבוסס על תכתובות בנוגע לעריכת ספר.

לגבי עומק - יש פה ושם הבלחות של מה שהיה יכול להתפתח לתהליכים מסוימים שהיו יכולים לתת קצת נפח לדמויות, אבל זה לא העיקר בספר. אני ממש לא אומר שמדובר בספר רדוד כי יש התעסקות קטנה במה שמעבר, אבל ניפגש בשוליים שם דגש על סיפור קליל ומתוק שיתאים גם למי שמחפש פשוט לקרוא אסקפיזם טהור.

כאן אני אגיע למה שהכי הרשים אותי בספר - גבירותיי ורבותיי, ניפגש בשוליים אמנם מוגדר קומדיה רומנטית, אבל הוא נקי לחלוטין והרומנטיקה בו פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת. לרגעים אפילו ראיתי את קתרין סנטר הבאה (לפחות מהבחינה הזו) ויש מצב שזה הספר הרומנטי הראשון שקראתי בשנה וחצי+ האחרונות שיתאים גם לנוער. בעיניי חשוב כל כך שאלו יהיו ספרי הרומנטיקה שהנוער יקרא, אבל זה כבר דיון אחר.

מהצד השני, ברור לי שקוראים וקוראות שיחפשו משהו מעבר יתאכזבו, אבל בשביל קורא כמוני שמעדיף את הרומנטיקה על אש קטנה מדובר בספר בול בפוני.

טריגרים ותכנים רגישים

כלום. יש קטע של שליחת ידיים שנקטע כמעט מיד, ומבחינת תיאורי מיניות - נשיקה בודדת לא מפורטת (באמת שאין לי מילים לתאר כמה עפתי על המינון).

לסיכום

איזה.ספר.מוצלח. אני מודה שכבר מהרגע הראשון הייתי כמעט בטוח שניפגש בשוליים יהיה אחד הספרים שאני אוהב בהפצה הנוכחית, אבל לא היה לי מושג כמה צדקתי.

מומלץ ממש ממש, גם לנוער (13/14+) וגם לכלל חובבי קומדיות רומנטיות וסיפורים מתוקים ומנחמים שהם חיבוק.

276 עמודים | תרגום: תומר בן אהרון | ינואר 2026

תודה שקראתם:)