אותיות של אהבה

על הספר

מג מקוורת נמצאת בשיאה, לפחות מבחינה מקצועית - בכל זאת, היא הקליגרפית המבוקשת ביותר של אליטת ניו יורק, וגם כמה הזדמנויות עסקיות בתחום מקרבות אותה להגשמת חלומותיה. מה שאף אחד לא יודע הוא ההרגל הקטן של מג לשתול צפנים ומסרים ביצירותיה.

ערב אחד מופיע ריד סאתרלנד, אותו הכירה לפני כשנה כשעיצבה לו ולארוסתו את תוכניית החתונה שלהם. האחרון גילה את סודה הקטן של מג כמו גם את המסר המוסתר שהשידוך נועד לכישלון - מה שאכן התממש, רק שריד נחוש לדעת כיצד מג יכלה לנחש את גורל הקשר האומלל. מכאן העניינים מתגלגלים הלאה ולאט לאט מערכת היחסים המוזרה שמתחילה ברגל שמאל מתחממת, תוך כדי שמג מגייסת את ריד לעזרה בפרויקט עם דדליין לחוץ במיוחד.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אתחיל בלציין שאותיות של אהבה שונה בנוף, זה בטח. אני אמשיך בלספר שבסך הכול נהניתי, גם אם לא כל החלקים שמרכיבים את הספר התחברו לי, אבל עוד על זה בהמשך הסקירה.

קודם כל, שאפו לספר שהצחיק אותי הרבה יותר מפעם אחת. בעיקר בזכות מג עם ההומור הציני הנפלא שלה, עפתי עליה ברמות מהבחינה הזו ואני באמת לא זוכר מתי הפעם האחרונה שממש צחקתי מדיאלוגים.

בכלל, מג דמות אינטליגנטית ועמוקה, מה שאפשר להבחין בו מיד בתחילת העלילה אבל גם לאורך הקריאה, נהניתי ממש מההצגה שלה כדמות פגומה ואז בצלילת העומק לתחושות הפנימיות שלה כמו גם הטראומות שעיצבו אותה (וכמובן ההתמודדות שלה איתן) ככל שהעלילה התקדמה.

כהמשך לפסקה האחרונה, חשוב לי להדגיש שיש באותיות של אהבה יותר מכמה רגעים מקסימים, ההתעסקות היפה באירועי החיים שמניעים את מג כמו שהיא היה אחד הדברים הנפלאים בספר, וגם הדגש על ההתמודדויות של דמויות המשנה כתובות מעולה ואמין.

מה פחות עבד לי? בגדול התחושה המרכזית שלי אחרי הקריאה שיש בספר את כל מה שצריך, והאיזון שונה מהתבנית "הרגילה" של הז'אנר - שמצד אחד, זה דבר נפלא כי תמיד כיף לקרוא משהו מרענן, ומצד שני לא תמיד הרגשתי שקלייבורן מצליחה להניע את העלילה כמו שצריך.

זה מתבטא כבר בתחילת הספר, שאמנם מתחיל באיזשהו קונפליקט אבל מהר מאוד נעלם ושם כבר לא הצלחתי להבין מה בדיוק קורה בגזרה הרומנטית, אבל גם מבחינה עלילתית. אחרי ההתחלה הקצת עמומה הספר משתפר מאוד ומצליח להישאר על קצב שעבד לי, אבל אז לקראת הסוף (בשלב ה"משבר בין בני הזוג כדי ליצור מתח מסוים") קלייבורן מייצרת קונפליקט לא פרופורציונלי לעומת שאר העלילה, ומשהו באיזון הרגיש לי מאוד מוזר. ואם כבר דברים מוזרים (כן, יש עונה חדשה לסדרה ולכו לראות אותה!) סצנות הסמאט היו מפורטות מאוד, מה שאין בו שום פסול כמובן אבל ספציפית משהו בכתיבה היה לי קרינג'י מדי, אם כי זה לגמרי עניין של טעם.

ועדיין, למרות הבעיות שציינתי אני דווקא חושב שאותיות של אהבה מנסה ומצליח להביא משהו קצת אחר. ספר עדין, רגיש ועשיר יותר מסתם עוד עלילה רומנטית גנרית.

טריגרים ותכנים רגישים

זוגיות רעילה ובגידה.

מיניות - נשיקות ומזמוזים, ושתי סצנות יחסים מפורטות.

לסיכום

סיפור אהבה חמוד והמון תיאורים של ניו יורק כמו גם תיאורי קליגרפיה ואומנות נרחבים. מומלץ לחובבי ספרות רומנטית עם נגיעות עומק, ואת הספרים שעל הגבול הדק בין קומדיה לרומן רומנטי.

368 עמודים | תרגום: מור רוזנפלד | דצמבר 2025

תודה שקראתם:)