במחילה מכבודה אשת המערות

גם הפעם, טושה-גפלה לא מאכזב, ובעיני הוא בפודיום של הסופרים הישראלים בימינו, מעין מורקמי הישראלי.

הספר הוא יומן שכותב אוריאל, מורה לאנגלית בשנות ה40 לחייו, נשוי לרונית ואב לדני בן ה14. אוריאל חריג בנוף, הוא בז לכסף, ולעבודה למען כסף, ובאופן כללי מתקשה לקחת חלק במירוץ העכברים של החיים. לאורך הספר, אוריאל מחליט לשנות את חייו, ומשפיע על הסובבים אותו.

ספר רגיש, ביקורתי, ונוגע ללב. דמותו של אוריאל כתובה מעולה. בספר יש הרבה מוטיבים, ואנלוגיות, ותיאור חלומות, והחזיר אותי לתקופת ניתוח יצירות בבגרות בספרות 😅

הספר קצר (200 עמודים במהדורה הקטנה של כתר) וכיף לקרוא אותו בקריאה רציפה.

ממליץ