ביקורת ספר
קיבלתי לסקירה את הספר "גולני שלי" בהוצאת ידיעות.
יש בספר כמה בחירות מעניינות של חן קוטס.
ראשית, היא ריאיינה רק את מח"טי החטיבה לאורך השנים, כל מי שהיה זמין. זו בחירה מעניינת ולדעתי טובה. הראיונות כוללים גם את השנים הסדירות שלהם, וכך הם נותנים כיסוי טוב של תולדות החטיבה מלפני מלחמת יום כיפור. יש למרואיינים הבנה טובה מרמת החייל הפשוט ועד רמת האלוף ומעלה, ואת כל נקודות המבט שבדרך. (אגב, קל להבדיל בין מח"ט שגדל בחטיבה למח"ט שהוצנח אליה).
שנית, הראיונות מובאים כמונולוג של המח"טים, במה שנקרא "שפת הדיבור" שלהם וגם בסגנון שלהם. עשיתי את זה בעבר, כשערכתי ספרי מאמרים של מכון שטראוס עמיאל ובחרתי להשאיר תמלול הרצאות של הרב ריסקין קרוב ככל הניתן לסגנון שלו. כך ממש אפשר לדמיין ששומעים את המרואיין מדבר, בחיתוך הדיבור שלו ובעגה של גולני.
לאורך הספר חן השתדלה בכל מקום שנזכרה תקרית עם נופלים לציין אותם בשמותיהם (מלבד נופלי חרבות ברזל המרובים).
בסופו של דבר תולדות החטיבה לאורך העשורים האחרונים וגם האופי והמסורות שלה נפרסים לדעתי טוב מאד בספר.
אם אתם גולנצ'יקים - ספר חובה!
אם אתם חובבי מורשת קרב וסיפורי צבא - גם.