סילבר עילית

על הספר

ורן דארלינגטון רגילה לחיי הסתרה והישרדות בעולם דיסטופי שבו צדים את אלו שכמותה. ורן היא משודרגת - חלק מהאוכלוסייה שהתפתח והשיג יכולות מנטליות על טבעיות. לאחר שהגנרל רדן השולט ביבשת טבח בהם וכלא את אלו שנשארו בחיים, המשודרגים הקימו תנועת מרד אליה ורן תורמת בדרכים קטנות תוך כדי שהיא חיה חיים כפולים עם דודה המשודרג וכמה חברים נוספים. כל זה נלקח ממנה אחרי כמה תקריות שמובילות אותה בעל כורחה לתוכנית הכשרה לפלוגה נחשבת ביותר בצבא הגנרל. ורן שלנו כמובן מתעבת את הצבא ומנסה להסתיר את זהותה האמיתית, רק שהקפטן המסתורי (והחתיך) שלה עוקב אחריה בעוד גם היא לא בדיוק מסוגלת להניח לו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אהיה כן, באתי לספר עם ציפיות זהירות. רציתי מאוד לקרוא אותו אבל כמו כל ספר עם הייפ מטורף ברשתות הגעתי בהנחה שיש מצב שמדובר במשהו שונה לחלוטין. אבל מה בסוף? טוב, נהניתי מאוד רוב הזמן וזה גם הקיו לצלול לסקירה.

עם סילבר עילית הייתה לי חווית קריאה שכבר יצא לי להתנסות בה, שום דבר בספר לא מיוחד או מפתיע בפני עצמו - וזה בסדר כי בכל זאת מדובר בטרופים נפוצים מאוד בשנים האחרונות. מה שבאמת חשוב הוא שבפועל התמכרתי אליו תוך כדי קריאה, למרות שהוא בכלל לא חף מפגמים כאלו ואחרים, או כאמור מרגיש כמו עוד משהו שכבר קראנו.

מדובר בספר ארוך למדי, כמעט 600 עמודים. כמות העמודים המאסיבית שלו היא גם חרב הפיפיות של הספר - מצד אחד, הוא כן מרגיש ארוך לפעמים וכנראה שסבב עריכה נוסף אכן היה מועיל ומקצר אותו, אבל באותה נשימה קיצוץ היה מדגיש כמה מהחלקים היותר בעייתיים. ומהצד השני דווקא בזכות שהוא ארוך יש בו כל כך הרבה תוכן והתרחשויות, יותר ממה שיצא לי לקרוא בדרך כלל מספרים בסגנון. זאת אומרת שמעבר למה שציפיתי שיהיה בו, הוא הפתיע והמשיך את העלילה גם אחרי ההכשרה של ורן למרות שההתמקדות היא על תוכנית האימונים.

אני גם אספר שהטוויסטים לא באמת הפתיעו אותי, אפילו את הגדולים צפיתי כמעט מההתחלה. זה מתקשר לעובדה שהספר לא מתיימר להיות ייחודי או מקורי במיוחד אלא פשוט סוחף וקצבי מאוד - ואת זה הוא עושה מעולה. קצת קשה לי להעביר את התחושה אבל בפועל הקצב המהיר לא נעלם לרגע ודבר רודף דבר כל הזמן, מה שדי מרשים בהתחשב בזה שהוא לא בדיוק קצר, כבר אמרתי?

אחד הדברים הכי טובים בעיניי בסילבר עילית הוא דווקא העולם. הוא כן הרגיש כמו שילוב של דברים שכבר קראתי (כן, גם מהבחינה הזו) אבל הוא היה מעניין ועם הרבה מידע על אירועי עבר יחד עם איזון ששומר על סודות שיחשפו בהמשך הסדרה. גם מבחינת חלוקת היכולות יש גיוון לא רע, במיוחד כשהמיקוד הוא לא בהכרח על הצד העל טבעי אלא הוא משמש כמוטיב להניע את העלילה.

בואו נדבר על ורן. כגיבורה ראשית היא בהחלט דמות נשית חזקה ובולטת כמו שהייתם מצפים. היא גם פזיזה הרבה יותר מדי לטעמי ופועלת ללא מחשבה יותר מפעם אחת - מצאתי את עצמי רוטן עליה שוב ושוב, אבל אני מניח שבסך הכל זה דבר טוב שהיה לי אכפת ממנה. דמויות המשנה לא מאוד מפותחות ויש לא מעט מהן, אם כי גם כאן הקצב הגבוה מצליח לחפות על חוסר הפיתוח.

מבחינת הרומנטיקה, יש כאן סוג של טרופ מאויבים לאוהבים - הוא לא בדיוק נכנס למשבצת הזאת בעיניי אבל זה כן כמעט שם. תבואו מוכנים להרבה מאוד ממנה - בעיקר ברמת המשיכה ומתח המיני, סצנות מפורטות יש מעט יחסית. אני אודה שלדעתי הרומנטיקה לא כל כך נחוצה וגם לפעמים תהיתי איך הספר היה מרגיש בלעדיה, אם כי זה כבר עניין של טעם.

הספר מסתיים בסוף פתוח יחסית והוא ראשון בטרילוגיה. ספר ההמשך יוצא ממש בקרוב באנגלית ואני מקווה מאוד שההוצאה תמשיך לתרגם את שאר הסדרה כי בכנות, נהניתי ואני אשמח לקרוא ולדעת מה עומד להתרחש.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, רצח והוצאות להורג, תיאורי פציעות ודם, סמים, פגיעה מינית (לא מפורט)

מיניות - רמיזות גסות, נשיקות ומזמוזים, כמה סצנות מיטה מפורטות מאוד.

לסיכום

נכון, אולי סילבר עילית לא בדיוק מחדש משהו בז'אנר, אבל הוא חד משמעית מצליח להחזיק עלילה טובה עם קצב גבוה. כמובן שהרומנטיקה בו נוכחת אבל אני מודה שאישית הוא היה פחות עמוס בסמאט ממה שציפיתי. מומלץ לחובבי דיסטופיה ופנטזיה רומנטית או לאלו שמחפשים עלילה שלא מפסיקה לתת.

584 עמודים | תרגום: סיון קופיטובסקי | מרץ 2026

תודה שקראתם:)