עד מתי שצריך

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האם בהכרח עליך להאמין גם שאפשר לתקן?

דומני שהתהייה הזו היא לוז הספר ולבו.

אבל רגעעע, אל תברחו!

זה ממש לא ספר שחוטא בדיוני פלסף מייגעים.

בכתיבה מרתקת, בספר שנגמע בשלוקים גדולים, אנחנו מתוודעים לאלי הצעיר שבקושי יצא לעולם המעשה וכבר מוצא את עצמו מאותגר לשמש כאב ואם לנער שדרכו סלולה ...לעולם הפשע.

אנחנו מלווים שנתיים מחייו של האיש הערכי והנפלא הזה, חווים איתו את חווית המילואים הראשונה, תחילת ההורות, אתגרים תעסוקתיים, אבל כל אלו הם רק תפאורה לעיקר.

ליבת הספר היא מערכת היחסים המדהימה שנרקמת בין אלי לשרון, והפיכתו של שרון מעבריינון לאדם ערכי ובנוי לתלפיות.

אני לא יודע איך עובד הקסם הזה, אבל הסיפור עם כל המוני הפרטים שלו - כיף לקריאה. אני מתחיל לקרוא, ו... אופס מגלה שקראתי עשרה פרקים בלי לצרוך זמן מסך או כל טרדה אחרת (לא יודע איך זה אצלכם, אצלי קריאה כזו זה כבר דבר נדיר).

זה לא ספר מתח, אבל כל הזמן יש רמת עניין.

כשהגעתי לשלב מתקדם בספר, התחיל להציק לי משהו שראיתי בו דפוס חוזר ונשנה.

יש בעיה, היא נפתרת. החיים מזמנים אתגר נוסף, ו...הופ שוב יש פתרון שעובד.

זה מתוק, זה כייפי. אבל האם באמת כך זה נראה בחיים?

בעיה, הה?

אבל הספר כדרכו, מיד המציא לי פתרון.

אי שם לקראת הסוף, פתאום הדברים מתחילים להסתבך. פתאום לא הכל נראה ורוד.

והסוף עצמו?

בכלל הופך על פניו את כל הקו שנראה לכל אורך הספר.

בקיצור, ממש אבל ממש נהניתי מקריאת הספר הזה.