ביקורת ספר
טריגרים הכרחיים בסוף הסקירה – כולל אחד נוסף שאני מוסיף לנוכח הנסיבות. השאר הם של הסופרת כפי שמופיע בתחילת הספר.
מה: ארבל ואלי (לא ההיא של מחוץ לקמפוס, להירגע) הם שותפים לעבודה שגרים באותה הדירה. לכאורה. אבל האמת העצובה היא שהם כלואים בדירה הזו. לקחו להם את היכולת להיות חופשיים בגלל תכונה מיוחדת שהם נולדו אתו – להיות מישהו אחר למשך שעה אחת ביום. הם לא מסתדרים ביניהם. אירוע כלשהו גורם להם להחליט למרוד בזוג הסוהרים שכלא אותם שם – ומכאן הם יוצאים להרפתקה שבסופה יהיה לפחות קרסול פצוע אחד, תותים, מלך אחד, תגליות, ומשאלות מתגשמות. פחות או יותר.
מה אני חשבתי: אל תטעו. זה ספר רומנטי נהדר עם נגיעה קלה של פנטזיה. בניית העולם כאן מאוד הגיונית ויש הרבה קריצות למציאות והרבה התכתבויות עם המציאות. היתרון העצום שבספר הזה הוא הקשר הייחודי של ארבל ואלי, ואת דרך ההתמודדות שנרקם ביניהם לאורך הספר – למרות שהם לא מסתדרים. לכאורה. דברים רבים נופלים למקומם לאט לאט, ויש הרבה כיף שבלחשוף את כל הרובדים שבשתי הדמויות האלה שהן עיקר הספר. הספר מאוד ייחודי לז'אנר הזה כי אין בו סצינות סמאט. וכשיש, הן קצרות מאוד, ללא פירוט, ולא באמת צריך להאריך בדברים. הספר הזה מיוחד במינו, למרות הטריגרים. למרות שיכול להיות שחלק ממנו יזכיר בצורה כלשהי את ה7.10. אבל כמו בכל רומן רומנטי טוב – יש כאן סוף טוב. כי חייב להיות.
טריגרים: מכיל תוכן מיני מפורש, כליאה, טשטוש זהות, אובדן אוטונומיה על הגוף, אלימות (פיזית), סחר בבני אדם למטרות שונות בהן זנות, והטריגר הנוסף שאני חייב להוסיף לכאן – הפרשות גוף.
סך הכול – הספר נכנס לטופ פייב שלי לשנת 2026.
ביקורות נוספות של ניר בן סימון
טריגרים וכ'ו לשיקולכם: דיבור מינורי על מין (אוננות, ממש בתחילת הספר במשפט אחד), יש תיאור של מכות לדמ...
קראו לזה איך שתרצו
טריגרים בנוהל: הפלה (בדיבורים, לא במעשה), הומופוביה, גזענות, ניסיון התאבדות, היריון לא רצוי בגיל ההת...
ראשים מדברים
"לאן הברווזים עפים כשהבריכה ריקה?" עזרא שאל. זה נשמע כמו חידה.אז זהו, שזה לא חידה ממש. זה ממש רפרנס ...



