בואו אחזיר אותכם ל2022. ילדה קטנה וחצופה בשם אדל פורצת לחיינו עם החלטה פרועה של הוצאת מטר. היא לא חינוכית. היא לא עושה חשבונות לאף אחד. והיא מתעללת בכולם. וכעת, שלוש שנים מאוחר יותר, ועם 79 עמודים בלבד, אדל חוזרת לשגרע (באופן די הולם אותנו, שחזרנו לשגרע אחרי המלחמה הארורה).

הפעם אין נושא מסויים אלא כל מיני נושאים רנדומליים. אלוהים קופץ לתפקיד אורח, יש מה לומר על מלכות יופי, אז'קס כרגיל קורבן לרוב ההתעללויות של אדל - ונראה שבספר הבא אנחנו נחזור לנושא שהוזנח מאחד הספרים הקודמים. רוצים לדעת מהו? תקראו!

וכרגיל, זה לא אדל אם אין ביקורת חברתית. הפעם זה פוגע בול במשבצת אחת מדויקת כשמדברים על הדוד שלה ובן הזוג שלו ועל זכויות הנשים. זה לבדו שווה את כל הספר הזה. אם לא השגרע, אז מה כן?