שער אל הים

סקירה בעקבות זכייה -

שנות האינקוויזיציה הן שנים שמרתקות אותי באופן מיוחד, היסטורית אני חושבת שכמעט ולא מדברים עליהם כמו למשל השואה, אבל הם היו קשות מנשוא עבור העם היהודי, וכשראיתי שזה הזמן ההיסטורי שבו עוסק הספר, שמחתי, כי אני חושבת שדרך ספרים וסיפורים ניתן ללמוד הרבה על אותה תקופה.

הדמות הראשית - לאונור, נגלית לנו לאט לאט לאורך דפי העלילה ונראה שכל פעם נחשפים כוחות חדשים שלה. מרענן לפגוש דמות נשית חזקה.

הדמויות עגולות ובנויות יפה, קראתי את הספר ממש בשקיקה, סיימתי אותו בשבת אחת. (ואני אמא לארבעה קטנים אז זה הישג..) והאמת שהשארתי עם טעם של עוד

הספר בנוי יפה, העלילה מתקדמת, הקשרים שנרקמים מתוארים בצורה מופלאה ונראה שהסופרת מגיעה עם ידע היסטורי וידע הקשור לצמחים של אותה התקופה, שזה נושא מרתק משל עצמו. שמחתי עם לאונור וכאבתי את כאבה, וממש הרגשתי שאני עוברת איתה מסע.

יחד עם זאת, היה אפשר בעיניי לפתח את הספר יותר, יש לו פוטנציאל גדול יותר מהתוצר הסופי, ואני חושבת שהיה אפשר להוציא ממנו עוד. יצאתי עם תחושת החמצה מסויימת שחבל שהספר לא התפתח קצת אחרת והיה ארוך יותר, ולקח לי זמן להבין את התחושה הזאת כי באמת הספר היה כתוב טוב ומעניין מאוד.

גילוי נאות, אבא שלי נפטר לפי כחודשיים וממש הזדהתי עם לאונור בכאב ובאובדן שלה, מה שעוד יותר גרם לי להתחבר לספר.

אז בעיניי ספר טוב, עם דמויות טובות ועלילה מצויינת,

אך היה אפשר לממש את הפוטנציאל שלו ליותר.