זהב (מספרת הסיפורים - ספר 1)

עתידות: יתכן שתזמזמו בקרוב "פלאי פלאים יראה המלך..."

תמיד הוקסמתי מסיפור עוץ לי גוץ לי, ובאותה הנשימה חשבתי שיש בו שני דברים לא הוגנים. הראשון: המלך באגדה מרושע לחלוטין, למה בדיוק בת הטוחן נישאת דווקא לו? השני: עוץ לי גוץ לי מסייע לה, אבל מוצג בתור הרע שבסיפור, ואף נענש. (בואו נבחר להתעלם מכל הקטע של "בנך הבכור"...)

ואז הגיע הספר "זהב".

וואו איזה ספר. מרתק, אכזרי, מקורי... מעין אגדה אפלה – מאד – שלוקחת את סיפור עוץ לי גוץ לי והופכת אותו על הראש. זה בהחלט לא ספר לילדים.

זרילדה – שם נוראי שגרם לי כל הזמן לחשוב "גריזלדה" – היא בת הטוחן שקוללה באהבה עזה לצרות ולהמצאת סיפורים. יש לה עיגולי זהב בעיניים, ותושבי הכפר בטוחים שהיא מביאה מזל רע לאן שלא תלך. בדיעבד, הם לא רחוקים מהאמת.

מעשה נמהר של טוב לב מסבך את זרילדה בצרות שלא ברא השטן – ובתשומת ליבו של שר היער, ששם את השטן בכיס הקטן. הוא מזמן אותה לארמונו כדי שהיא תטווה לו קש מזהב, ותוכיח לו שלא שיקרה כשאמרה שזה המתת שלה.

מכאן העלילה הולכת ומתפתלת ביד אומנית, הסיפור מתמלא בטוויסטים שרובם לא צפויים, וכמובן: מיודענו עוץ לי גוץ לי מגיע, וזוכה לעדנה מחודשת ולטיהור חלק מהעוול שחולקת לו האגדה המקורית.

הספר מרתק ומקורי וייחודי וקשה להפסיק לקרוא אותו. דמויות המשנה לא מאד מפותחות, אבל הדמות של גילד – עוץ לי – מקסימה ממש, ומערכת היחסים הנרקמת בינו לבין זרילדה היא מרגשת ועדינה ויפיפייה. האכזריות בספר קשוחה ולא מרחמת, והיו חלקים שהיה לי קשה איתה. לא מבחינת התיאורים, אלא כי מריסה מאייר לא מפחדת ללכת עד הסוף. בעידן הפוסט שבעה באוקטובר, להגיד שזה טריגרי זה אנדרסטייטמנט.

מאחר שידעתי שזה הספר הראשון מתוך שניים, לא התאכזבתי מסופו, שעוצר בנקודת אמצע שכזו. למזלי, בשבוע הספר רכשתי את שניהם, כך שלא תהיה לי ברירה אלא לעבור בקרוב לספר ההמשך "קללה".

הספר עב כרס, והעדפתי לקרוא את רובו דווקא בדיגיטלי בעברית. הוא הנעים לי חלק מהזמן בממ"ד (וחלק מהזמן הנעים לי חרשתא, שגם עליו אכתוב סקירה בקרוב.)

התרגום נפלא. זורם ומשובח וטבעי לחלוטין. יעל אכמון עשתה עבודה מדהימה והפליאה לתרגם את שמות היצורים, המקומות והמיתולוגיה מבלי לאבד את אווירת הקסם והכישוף והאימה.

ומילה על הכריכות של "זהב" ושל "קללה": הן ממש ממש יפות, עם הלקה הסלקטיבית והענפים המטאליים. כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה ב"כתר". ואיזה כיף לי שיש לי ערימות קש אצל השכנים מגדלי הסוסים שלי, שאיפשרו לי לשחק בצילומים משל הייתי ילדה קטנה שמתלהבת מ... זהב.

בנימה אישית, גם אני כתבתי אגדה למבוגרים עם טוויסט אפל, שבתקווה תצא לאור בחודשים הקרובים; והאכזריות בספר גרמה לי לשקול מחדש את האכזריות בטרילוגיה שלי. עוד לא יודעת לאילו תובנות הגעתי, אבל יהיה מעניין לערוך אותה עכשיו, אחרי שקראתי את זהב.

זהב / סטפני מאייר

תרגום: יעל אכמון

הוצאה: כתר, מרץ 2024

496 עמודים