עוד ניחוש

על הספר

איתן הול הוא רופא במיון לרפואה דחופה, אם כי בחיטוט מעמיק יותר ניתן לגלות שזה לא תמיד היה המצב. בעבר איתן פעל כסוכן מיוחד במחלקה הפלילית של ויסקונסין, אבל לאחר שהוא התחיל לאבד את עצמו בהתמודדות עם זוועות, הגיעה ההחלטה לפרוש ולעבור לחיים אזרחיים. ובכל זאת, העבר עדיין רודף אותו וחקירה ישנה מלפני עשור צפה ועולה שוב - ולמרות שאיתן מסרב לחזור לתפקיד, בקשה חריגה משותפו לשעבר גורמת לו לשקול מחדש.

וכך, אחרי שהוא מחליט בכל זאת להיכנס לעובי הקורה, הוא נאלץ גם להתעמת עם פרנסיס ברנרד, רוצח אביו שאמנם יושב בכלא מבודד, אבל איכשהו נראה שהוא עדיין שולט במשחק ומחזיק בתשובות שאיתן נחוש להשיג בכל מחיר.

מה חשבתי במהלך הקריאה

איזה ספר מעולה! אני כל כך אוהב להתחיל לקרוא ספר ואז לגלות שסיימתי אותו כשפתאום עברו להן כמה שעות. מדובר במותחן שהצליח להחזיק אותי סקרן מההתחלה ועד הסוף, גם אם לא בהכרח מקורי ברמת הרעיון. לפעמים כל מה שצריך זה סיפור שמבוצע נכון ו"עוד ניחוש" עונה על ההגדרה הזו.

העלילה נעה על שני צירי זמן - בהווה, שבו איתן מתמקד בחקירה הנוכחית, וגם בעבר - עשור קודם, כשהפרשה התחילה. האמת שהקפיצות בין הזמנים מינוריות יחסית ורוב הזמן ציר ההווה הוא המרכזי, אבל מדי פעם חוזרים אחורה כדי לספר את נקודת המבט של דמות מסוימת באותה תקופה.

הספר מתחיל בצורה הכי קלאסית שיש, דמות מיוסרת מעט שחוזרת לחקירה אחת אחרונה. גם בהמשך אין איזו חריגה משמעותית מהז'אנר אבל מה שהופך אותו לספר מצוין הוא דווקא המינון הנהדר של הטוויסטים והקצב המהיר. לא רציתי להפסיק את הקריאה ובלעתי אותו. הטוויסט הסופי תפס אותי מאוד לא מוכן וגם עד לשם נהניתי מהקריאה, למרות שלא כל אחת מההתפתחויות הפתיעה אותי.

איתן דמות די אמינה שמאופיינת היטב. באופן טבעי, כגיבור ראשי המניעים שלו ברורים יותר משל השאר, אם כי בצורה מפתיעה, למרות שמדובר בספר מתח גם לכמה דמויות משנה יש יותר אפיון. זה לא אומר שיש כאן עומק או מורכבות פנימית כי בסופו של דבר זה ספר שנועד להתמקד בהיבט שונה לגמרי, ועדיין, היה נחמד להכיר קצת יותר את הנפשות הפועלות.

בהמשך לעניין הזה, אני אספר שבהתחלה לא הייתי בטוח אם הספר הוא חלק מסדרה. היו מעין אזכורים קטנים לאירועי עבר שתהיתי אם אני אמור להכיר. לאט לאט דברים התבהרו אבל בכל זאת יצאתי בתחושה כאילו חסרים לי כמה פרטים כדי להבין את התמונה הגדולה, לפחות לגבי אותם אירועי עבר. מצד שני לא נראה שזה המקרה אז אני מניח שהעניין טמון בסגנון הכתיבה של דונלי.

אני מודה שעד עכשיו אני חצוי בנוגע לסוף הספר. בלי להיכנס לספוילרים מיותרים אפשר לומר שבשורה התחתונה אהבתי אותו, אבל הוא לא נסגר בצורה מהודקת ומשאיר קו עלילה כלשהו פתוח. שוב, מבדיקה זריזה לא נראה שמדובר בספר מתוך סדרה מתוכננת, מה שהשאיר אותי טיפה מבולבל מהבחירה של דונלי. מעבר לזה, הסיום היה בדיוק כמו שצריך אחרי בנייה נהדרת תוך כדי העלילה.

לסיכום

איזה כיף של ספר! כבר הרבה זמן לא נהניתי ככה מספר מתח שלא מתיימר להיות שונה אלא פשוט להיות סיפור עם קצב גבוה וכתיבה סוחפת. מומלץ מאוד לחובבי ז'אנר המתח ומותחנים פסיכולוגיים, הוא בדיוק על התפר שבין לבין ואני בטוח שגם קוראים מנוסים שכבר מכירים את הטוויסטים המוכרים שאפשר למצוא בשלל ספרים ייהנו ממנו מאוד.

טריגרים ותכנים רגישים

רציחות ומוות (גם גרפי), אלימות ותיאורי פציעות, מחלה סופנית, התאבדות (אזכור), חטיפה ושבי.

מיניות - כמה סצנות יחסים לא מאוד מפורטות.

336 עמודים | תרגום: כנרת היגינס־דוידי | ספטמבר 2026

תודה שקראתם:)