שלא לדבר על הכלב

שלא לדבר על הכלב/ קוני ויליס

ספר 2 בעולם נוסעי הזמן מאוקספורד

הוצאת אופוס, 600 עמודים.

בקצרצרה על הספר:

נד היסטוריון מסע בזמן המסוחרר מנסיונות האיתור בזמן של פריט אומנות בשם "גזע הציפורים של ההגמון" עבור שחזור קתדרלת קובנטרי, נשלח לתקופת הויקטוריאנית לנוח מעט

אך שם וריטי היסטוריונית אחרת שמנסה לחקור נקודת מידע בעבר של אותו חפץ אומנות, פועלת מתוך תום לב אבל מפעילה שרשרת אירועים ויוצרת צרימה ברשת 

יחד יהיה עליהם לשחק בלשים למצוא את הפריט האבוד ולהשיב את סדר המאורעות ההיסטורי על כנו.

מה חשבתי?: 

פחות נהנתי מכפי שציפיתי בגלל שהייתי מוטרדת מעניין השינוי בכללי המסע בזמן ביחס לספר הראשון זה ציר מרכזי בעלילה בספר הזה והעובדה ששינוי הכלל גרמה ל "צרימה" בזמן יצרה לי צרימה באמינות 

תניחו את זה מראש בצד הספר הזה עומד בפני עצמו אז באו אליו בראש נקי 

אחרי שמצליחים להניח את זה בצד אנחנו פוגשים שוב את מר דנוורתי ומגלים שאנחנו עדיין לא מבינים אותו וגם עוזרו פינץ מקבל במה יותר נרחבת 

והנרי מהווה דמות צבעונית וייחודית בין שאר דמויות הרקע הוא בולט במיוחד 

התקופה הויקטוריאנית מתוארת בשובבות ובחינניות ומלאה באמונות טפלות סרטי מלמלות וטאבו מוחלט על שיחות אינטמיות.

ישנם מגוון רפרנסים לספרים וסופרים אחרים וציטוטי שפר מרחיבי לב ומשעשעים 

לא קראתי את "שלושה בסירה אחת" ולמרות שהספר הוא מחווה לספר הזה הדבר לא פגע בהבנה או בהנאה מהקריאה 

למרות שהספר יותר קליל ומשעשע מאחיו הבכור עדיין יצאתי ממנו עם סחרחורת זמן 

אבל זה היה שווה את זה...