מועדון קריאה לגברים (לא רומנטיים)

כשהתחלתי לאחרונה לכתוב המלצות על ספרים אסקפיסטיים, לא עלה בדעתי כמה אזדקק לספרים מסוג זה ממש בקרוב.

בימים האחרונים, בין זוועה אחת לשנייה, כשהמציאות נהייתה בלתי נסבלת, כשלא הצלחתי לישון בלילה מרוב אימה ומחשבות וביעותים, נסוגתי לתוך הנחמה שבספרים.

ספרה של ליסה קיי אדאמס "מועדון קריאה לגברים (לא רומנטיים)" – (השם באנגלית הרבה יותר טוב), היווה עבורי נחמה שכזאת. קומדיה רומנטית קלילה ומהנה, הפוגה מבורכת ממה שקורה כרגע מסביב, עם עלילה חמודה, דמויות שכיף לעקוב אחריהן ומשהו שממש חסר לנו בימים אלה: סוף טוב.

הספר עוסק בתיאה וגאווין, זוג הנשוי באושר לכאורה, עד שגאווין מגלה שאשתו מאד לא מסופקת במיטה - היא זייפה את כל האורגזמות שחשב שהעניק לה. גאווין הפגוע והמושפל מגיב בבגרות -נוט- ומתעלם מתיאה שבועות, עד שהיא מחליטה להתגרש ממנו ולהפסיק להקריב את עצמה על מזבח "אשתו של".

בנקודה זו מתחיל הספר, אך במקום ללכת למחוזות הברורים מאליהם, הוא מציע טוויסט חביב ומקורי: חבריו של גאווין הופכים למעין קבוצת תמיכה, ומציעים לו עזרה בניסיונותיו להשיב אליו את תיאה ולגרום לה להתאהב בו מחדש תוך שימוש ב... טאם טאם טאם: ספרות רומנטית.

כן. חבריו הספורטאים של גאווין (לא ציינתי שהוא כוכב בייסבול מגה חתיך?), כולם שריריים וחתיכים ומלאי חוכמת חיים, הם גם גברים מהסוג החדש, כאלה שמעריכים נשים, מתנגדים לגבריות רעילה ומבינים שספרות רומנטית יכולה ללמד גם גברים על מערכות יחסים ושהיא לוהטת וכייפית לקריאה.

מצד אחד זה מקורי ומשעשע וחכם וחדשני, ומאפשר תוספת פרקים קצרים ומהנים של ספר דמיוני שעוסק בקורות הרוזן בנדיקט ואשתו אירנה, שחווים סיפור דומה לסיפורם של הגיבורים, רק במאה ה-19.

מצד שני לעיתים זה מופרך מאד, ונשמע כאילו הלבישו משפטים מתוך חוברת לימוד בקורס למגדר על… דמויות מספר. איזה גבר יגיד משפט כמו "אנחנו חייבים למצוא דרך לייצר תוכן מהנה שחוגג את עוצמתן של נשים, מבלי להמעיט מיכולתן להבדיל בין עובדות לבדיה." זה לא משפט שאנשים אומרים, לא משנה מה המגדר שלהם. ולא, לתת לגברים בספר להפליץ מדי פעם לא הופך אותם למשכנעים יותר.

אבל אם מתעלמים מזה שלפעמים הדמויות מדברות כמו דמויות ולא כמו אנשים אמיתיים, ושאף אחת מהן לא משאירה הרבה חותם לאחר הקריאה, ושלפחות פעם אחת לתיאה יש עיניים "מצועפות מתשוקה" (אה?), נשארים כאמור עם ספר מתוק, שכיף לקרוא.

בימים מטורפים ועצובים אלה, גם זה משהו, לא?

נ.ב: בירור קטן באינטרנט העלה שהספר הוא הראשון מתוך סדרה של חמישה נכון לעכשיו. (גם השאר יתורגמו? להוצאת הספרנית פתרונים. בכל מקרה, כל ספר עומד בפני עצמו.)

ועוד נ.ב:

אפליקציית "עברית" מעניקה המון ספרים דיגטליים במחירי מבצע (כמו בספר הזה) או בחינם (כמו בהמון ספרים אחרים) - זה כל כך עוזר וראוי להוקרה. תודה ל"עברית" ולכל הסופרות והסופרים שמעניקים כעת את ספריהם במתנה ועוזרים לנו להתנתק קצת מהעצב והאבל.

למה לא: הדמויות לא משאירות חותם רב לאחר הקריאה ולפעמים הן מדברות כמו קורס מבוא ללימודי מגדר.

למה כן: כי כיף לקרוא אותו והוא זורם ומהנה. וכבר ציינתי את עניין האסקפיזם?