מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית

היה שלב בספר שעצרתי רגע, והעברתי לעמוד הראשון, כדי לראות מי תרגמה אותו. זה היה כשהופיע הביטוי הגאוני "הבצק השתפלך". ואז כשנזכרתי שזו גילי בר הלל סמו, צחקתי בקול, אמרתי "אה ברור" והמשכתי לקרוא.

אז קודם כל, זאת סקירה על "מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית", וחוץ מזה – למרות שהתגובה להצהרה הבאה היא "דה!": גילי היא גאון שאין דברים כאלה.

ועכשיו נעבור לספר:

מונה היא קוסמת "קטנה". היא לא יכולה להטיל כשפים מסובכים, והדבר מאד מתאים לה. היא בעיקר אופה, ומשתמשת ביכולת הקסם הזניחה שלה כדי לעזור לבצק לתפוח, או להפיח חיים באנשי ג'ינג'ר חמודים. יש לה גם דלי עם מחמצת מחמד בשם בוב, כי למי אין דלי כזה, נו באמת. אבל יום אחד, וזה לא ספוילר כי זה המשפט שפותח את הספר, מונה מוצאת גופה של נערה על רצפת המאפייה, ו... כל חייה משתנים.

זה ספר פנטזיה לנוער בוגר, והיו בו קטעים שהרגשתי יותר את הפנטזיה, וקטעים שהרגשתי יותר את הנוער בוגר. מונה היא גיבורה מתוקה ומיוחדת ובהחלט לא מושלמת. קל להזדהות איתה ובהחלט אפשר לקנא בה – בעיקר על כוח הקסם המדליק שלה. אלה הם הקטעים שהכי אהבתי בספר, שממש הציתו את הדמיון והיה אפשר בקלות גם לדמיין אותם כסרט. בלי ספוילרים, למונה יש יכולות ממש מגניבות, וכל הרעיון הזה של קוסמת בצק הוא גאוני.

מבחינת העלילה, היא הייתה קצת "קרובה מדי לבית" עבורי, עם תיאורי הדברים שעושה השלטון, החיפוש הסלקטיבי אחרי קוסמים "כדי לרשום אותם", והפחד ממה שיקרה אם "הרעים" יצליחו במזימתם, ויפרצו למרתפים בהם מתחבאות משפחות, כדי להרוג אותן. אבל זה לא הספר, זאת אני.

מדובר בספר חמוד מאד ומקורי מאד, עם כמה הבלחות דמיון גאוניות. ממש לא רק לנוער. והוא בהחלט עושה חשק למאפים, אבל לאו דווקא לאנשי ג'ינג'ר.

נ.ב: התודות בסוף הספר מעניינות מאד ונותנות הצצה לאחורי הקלעים של הספר ולאתגרים של סופרת שכותבת "ספרים חמודים ואופטימיים" שההוצאות לא ידעו איך לאכול את הספר שלה, חה חה חה.

מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית / ט' קינגפישר

תרגום: גילי בר הלל סמו

הוצאת מטר

318 עמודים.

ועוד נ.ב: הספר נשלח אלי לסקירה, שזה אירוע מרגש למדי בפני עצמו מבחינתי.