בני גבל

תקציר

ארז, קצין שייטת צעיר, מגיע עם זוגתו יעל, אחות במקצועה, לבקר חבר/מכר משותף. כתוצאה מהביקור הזה ולאורך כל הספר, מתפתח מרדף אחרי אמיר, בחור מקבוצה אתנית לבנונית, שאומן במסגרת מיוחדת וממתין לבצע את משימת חייו. ארז חובר לעמוס, איש מוסד, שלאורך הספר מתגלה מקומו בפאזל, לצד שאר הדמויות.

כל הסיפור מתרחש בשנת 1997, מיד לאחר אסון המסוקים, בשלהי ימי רצועת הבטחון של צה"ל בלבנון, אבל שב וחוזר כל הזמן גם לעבר העתיק של המקומות והעמים המוזכרים בתנ"ך – שלמה המלך, חירם מלך צור והעסקה שנכרתה ביניהם בזמן המקדש שנבנה בירושלים – ובונה את העלילה על בסיס הבריתות שנכרתו בשתי התקופות והאידיאולוגיות, לאומיות ודתיות, שהיוו את התשתית להיסטוריה האזורית הקדומה והמאוחרת כאחד.

מה אהבתי

הספר מותח וקצבי כבר מהפרק הראשון. זה ספר לא ארוך, שאין בו רגע דל והקריאה בו רצופה ומתקדמת ללא מעצורים. העלילה נפרשת בצורה מאוד בהירה וקוהרנטית, למרות המעברים בין התקופות השונות והאידיאולוגיות השזורות בו. התיאורים הנוגעים לרצועת הבטחון, הפעילות בה וסביבה וגם הפעילות של זרועות הבטחון השונות בתוך העלילה, מדוייקות עד לרמת סוג הרכב והנשקים בהתאם לתקופה ולמיקום וניכר שנעשתה עבודת תחקיר רצינית מאוד. שאפו גדול לסופר על זה! (אומרת בסוגריים שאני עצמי הייתי בתחילת שנות התשעים בפיקוד צפון בשירות הסדיר שלי, יש לי בנים בחיל הים וחברים בכוחות הבטחון השונים ושבשנים האחרונות אני מתנדבת במשטרה כך שאני יודעת את דרכי בנשקים, ברכבים ובפעילות מבצעית).

אבל הדבר שללא ספק הכי אהבתי בספר הוא השזירה בין הסיפורים השונים והתקופות השונות, שיוצרת שלם גדול מסך חלקיו. אני לגמרי סאקרית של "בואו נספר את התנ"ך מנקודת מבט שונה מהפרשנות המונותאיסטית-פטריארכלית הרגילה" והמרקחת הנהדרת שסופר עושה פה, של אלילות כנענית, קדם יהודית, עם נצרות ויהדות עכשוויים, כמו גם של סיפור דרום לבנון בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, יחד עם רמזים למה שקורה בזירת הטרור/בטחון העולמית בשנות האלפיים, היא מן המוצלחות שקראתי.

למרות היותו ספר מתח אין בו לטעמי טריגרים של אלימות או קטעי מיניות מפורשים והוא מתאים לקריאה למבוגרים ואפילו לנוער בוגר.

מה אפשר היה לדעתי לשפר

הספר הוא קצר ומאוד קצבי כאמור, לכן אני אומרת בזהירות רבה שאולי אפשר היה לתת טיפה יותר עומק לדמויות ולמניעים שלהן. מוזכר פה על קצה המזלג שיעל, בת הזוג של ארז, מגיעה מבית דתי עם הורים אקדמאים וארז מגיע מבית עם פחות תשומת לב הורית – זו נקודה שיכולה היתה להיות קצת יותר מפותחת למשל. או דמותו של אשמון, דמות מעניינת מכל כך הרבה מובנים, שמספר פעמים הלכי המחשבה הסותרים שלו לא מפותחים מספיק. וכמובן שעמוס, דמות המוסדניק שנאלץ לוותר על משפחה, היא דמות שכולנו מכירים מהמציאות הישראלית ותמיד מעניין להבין את הכוחות הפועלים בראשה. שוב, אומרת את זה מאוד בזהירות בגלל אורך הספר והקצב שכנראה לא היה כדאי לקלקל. סיימתי את הספר הזה תוך יום וחצי, עם עניין לקרוא את הספר הראשון, "מים שקטים", שמגולל את עלילותיהם של ארז ועמוס בשלב מאוחר יותר, אולי שם ישפך יותר אור על דמותו של כל אחד מהם.

לסיכום – ספר מוצלח מאוד, כתוב היטב, מעניין וקצבי. ממליצה בכל לב.