מלאכיות עליון: שער הצללים

מדובר בסקירה לכל הטרילוגיה.

*****

טוב איפה גבי שצריכים אותה? את הטרילוגיה הזאת סיימתי זמן קצר אחרי פסח. עכשיו אני צריך שהיא תחזיר את הזמן אחורה כדי שאני אוכל לפרסם את הסקירה הזאת כשהיא עדיין טרייה.

מה? לא יקרה? טוב אין ברירה, מקווה שהאחיות יסלחו לי. מישהו יצטרך להתגבר וזה כנראה יהיה אני.

לטרילוגיה הזאת נחשפתי שנה שעברה, אחרי שהתפרסמה רשימת הספרים המועמדים לגפן ולי היה תקציב נדיב לשרוף בשרונה. הזמנתי את שני הספרים הראשונים באתר של נעמה ומצאתי את עצמי מכתת בין הדוכנים של שרונה כשאין לי מושג איפה מיקמו את הספרים העצמאים (לא זה לא היה ליד רומנטיקה). בסוף מצאתי דוכן של מלאכית עם סימניות מתכת מגניבות. המלאכית היתה מגניבה בטירוף, הספרים היו עבים, הכריכות היו מגניבות ורציתי להתחיל לקרוא ישר, אבל המושכת בחוטים חיכתה לי קודם והיתה לי ערימה. ומלאכיות מצאה עצמה איפהשהו במקום השישי או השביעי. טעות חמורה!

כשהגעתי למעיין הנשמות סוף סוף הבנתי למה כולם התלהבו ממנו. היה קצת ארוך לטעמי, אבל היה מדובר בפנטזיה אורבנית ישראלית, יהודית-נוצרית, מקורית שמתרחשת בירושלים עם פרקים קצרים, כתיבה קולחת ובניית עולם מרשימה. דמויות ראשיות קצת מעצבנות, אבל זה כי מדובר באחיות טינאייג'ריות וכל הדרמה הנלווית. אחרי הראשון, לקחתי הפסקה וחיכיתי כמעט שנה לשני. אחת ההחלטות הספרותיות הכי חכמות שאי פעם קיבלתי. הספר השני היא עליית מדרגה מטורפת אבל גם נגמר בקליפהאנגר מטורף. מהשני המשכתי ישר לשלישי ועברתי מפנטזיה אורבנית לפנטזיה אפית, וזה היה הסיום שקיבלתי – אפי לכל דבר ועניין אם סיכוי לא רע בכלל לעמוד בקריטריונים אקדמיים של מסע גיבור קלאסי.

אז מה יש לנו כאן?

הסיפור הוא על ארבע אחיות, מלאכיות בנות אלמוות עם כנפיים, ולא סתם מלאכיות אלא מלאכיות עליון. הייעוד שלהן הוא להנהיג את מלאכי העולם במלחמתם נגד השדים ויש להן כוחות בהתאם. שלש אחיות: מיקה, גבי ואור גדלו בבית רגיל כשהן חושבות שהן בנות רגילות לכל דבר. הרביעית, ריף גדלה כל חייה כמלאכית בחאן, בית הספר הירושלמי להכשרת מלאכים.

התחלת הסיפור היא שתבל, האמא המאמצת של שלש האחיות נעלמת. הן מגלות, בעזרת אור שהן בעצם מלאכיות, שיש להן אחות, כוחות, ייעוד ועולם שדים שמנסה להרוג אותן וגם חוטף המון מלאכים.

בניית העולם היא מאד, אבל מאד, מרשימה. הסופרת לקחה אלמנטים מהיהדות והנצרות (ומעוד כמה מקומות) וטוותה אותן ביחד כדי ליצור מיתולוגיה חדשה. את האלמנטים מהיהדות אנחנו רואים בשמות המלאכים, בלחשים שלהם שהן בעצם פסוקים מהתפילה ויש גם אלמנטים יהודים מסוימים בתהליכים שעוברים על הנשמות המעונות בגיהינום. את האלמנטים הנוצרים אנחנו רואים במלחמה הנצחית בין מלאכים (כוחות הטוב) לשדים (כוחות הרשע) וגם בשדים ומדורי גיהינום המשקפים את שבעת החטאים הקרדינליים של הנצרות.

יש אנשים שיראו את הערבוב הזה בין יהדות לנצרות כמעצבן (בלשון המעטה). אם יש איזושהי ציפייה לנאמנות למקורות, אז לא זה לא קורה. אוצר הספרים היהודי הוא מקור השראה, אבל המשקל שלו לא מכתיב מה נכנס ולא נכנס לסיפור. עבורי זה היה מעניין.

אבל מעבר להיבט הרעיוני, בהיבט הפנטסטי של בניית העולם יש כאן 15-20 מלאכים בוגרים, 10 מלאכים צעירים, והם חלק מעשרים לגיונות. מבחינת שדים, יש לנו משהו כמו 10 שדים בכירים, 7 מדורי גיהינום, וגם בני תערובת למיניהם. בספר השלישי אנחנו מקבלים גם עולם פיות. את כל המידע על עולם המלאכים והשדים אפשר למצוא בנספחים בסוף הספרים.

נו, ואיך הדמויות?

לכל הדמויות יש אישיות וכולן מתפתחות ברמה כזאת או אחרת לאורך הטרילוגיה. אני לא הולך להתמקד בכולן, רק באחיות.

ארבעת האחיות הן בעצם גלגולים של ארבעת מלאכי העליון המקוריים מתחילת הבריאה: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל. התפקיד שלהן הוא להנהיג את כל המלאכים והן מקבלות רק ספר אחד לפני שנכנסות לתפקיד באופן מלא. לאחר מכן הן צריכות להתמודד, כטינאייג'ריות עם הרבה יותר מדי אחריות וציפיות ועולם המלאכים צריך להתמודד עם המנהיגות החדשות שהונחתו עליו מאפס.

מיקה, הגלגול של מיכאל, היא הגנרלית של צבאות המלאכים וכוחותיה בהתאם קשורים ללחימה. היא רגילה להיות מלכת הכיתה, מרכז העניינים וזאת שמחליטה הכל. העומס עליה הוא כבד, היא ביצ'ית, אידיאולוגית בצורה טהרנית מדי, מניפולטיבית וגם נתונה להרבה מאד מניפולציות. מיקה היא הילדה הזאת שכולן רוצות לשנוא, אבל גם לה יש נקודת מבט שמעוררת הזדהות.

גבי, הגלגול של גבריאל, היא מוזיקאית ששולטת בקווי הזמן השונים, או אמורה לשלוט. התפקיד שלה היא לשפוט והיא אחראית על צדק וגם על בית הכלא. היא ומיקה רבות כל הזמן.

אור, הגלגול של אוריאל, אחראית על איתני הטבע ויש לה את התפקיד הלא הוגן של להיות גם משכינת השלום בין האחיות וגם המוזרה שלא מצליחה למצוא את מקומה בשום מקום. עד סוף הטרילוגיה הייעוד שלה יתגלה והוא ממש לא צפוי או הוגן.

וריף, הגלגול של רפאל, היא המרפאת. היא גדלה בנפרד משאר אחיותיה ועכשיו צריכה להתמודד עם זה שיש לה משפחה.

אז מה עושים עם ארבע אחיות כל כך שונות חוץ מלהעניק להן כוחות (וכנפיים) ואז להתעלל בהן? אהבה אסורה היא תמה שחוזרת לכל אורך הטרילוגיה וגם קבלת השונה. יש שני משולשי אהבה שבעיני יושבו בצורה טובה, שזה אומר לא קלישאתית. וחוץ מזה נותנות להן להתמודד עם עולם שהוא לחלוטין לא הוגן, לנסות להפוך אותו למקום טוב יותר וגם המון, אבל המון דרמת אחיות. לי אישית יש רק אחות אחת, אבל אמא שלי היא אחת מארבע ויצא לי לשמוע לא מעט סיפורים. המלאכיות כאן הן ממש לא נשים קטנות – די ההפך. וזה טוב כי דמויות מעצבנות ופגומות יכולות לצמוח.

ומה לא אהבתי?

אוף למה אני חייב לכתוב את החלק הזה? כי אולי יחשבו שזאת לא המלצה אמיתית אם אני לא אעביר ביקורת. אבל עדיין יש דברים שבעיני היו יכולים להיות קצת יותר טובים. שני הספרים הראשונים הם מעל 400 עמודים ואני מרגיש שזה לא כזה מוצדק, במיוחד לא הספר הראשון. מצד שני הספרים מורכבים מהרבה פרקים קצרים כך שחווית הקריאה היא ממש לא מתישה ואפשר להניח את הספר בקלות.

הטרילוגיה סוגרת את כל קווי העלילה הגדולים, אבל יש המון דברים קטנים שנשארים פתוחים וזה קצת חבל בעיני.

חוץ מזה, האחיות מנסות לנהל חיים כפולים בין עולם בני האדם ועולם המלאכים. בספר הראשון זה עוד איכשהו היה אמין. מהספר השני, זה כבר ממש, אבל ממש, לא עובד. האחיות נעדרות תקופות ארוכות מבית הספר יותר מדי פעמים ואיכשהו מצליחות להשתלב חזרה לתוך מסגרת הלימודים כל פעם מחדש וזה כל פעם הרגיש לי הרבה יותר מדי מלאכותי.

אז מה השורה התחתונה?

אם אתם מחפשים פנטזיה ישראלית, יהודית-נוצרית שמתחילה כפנטזיה אורבנית ואז עוברת להיות פנטזיה אפית עם דרמת אחיות, מלאכים, שדים ופיות (מהספר השלישי), כתיבה קולחת וטרילוגיה סגורה הסדרה הזאת היא לגמרי בשבילכם.

טריגרים אפשריים: אלימות, התעללות פיזית ורגשית, דמות אחת ביסקסואלית (למה זה טריגר?), הורמונים ומשיכה מינית (לא זוכר עם יש יחסי מין מפורשים) והריון נעורים.

הספר הראשון והשלישי היו מועמדים לפרס גפן. הספר השני זכה בפרס.