אוון בן העשר מתגורר בעיירה המשעממת מרטינוויל. אבא שלו לוכד עכברים למחייתו, הממתקים שלו הם תפוחי עץ שגדלים בחצר ולחבר הכי טוב שלו אסור להצטרף אליו בטיוליו בעיירה כדי שחלילה לא ייפצע.

האווירה האפורה והמשעממת משתנה באחת ביום שבו מופיעה לפתע ספריית רחוב על אחת מהגבעות. אנו מגלים במהרה שמדובר בשרידים מהספריה העירונית הגדולה שנשרפה עד היסוד לפני שנים וכשאוון לוקח ספרים מהספרייה, הוא מגלה שהם הוחזרו לספריה ביום השריפה ושמי שהחזיר אותם הוא... אבא שלו!

אוון נעזר בספר מהספריה המלמד איך לכתוב תעלומה בלשית, ויוצא למחקר משלו כדי לגלות מה קרה באותו ערב גורלי והאם אביו קשור לכך איכשהו.

הספר מסופר מנקודות המבט של אוון, של החתול מורטימור ושל אל, מי שהייתה עוזרת ספרנית ביום השריפה ומעבירה את זמנה יחד עם יתר רוחות הרפאים של הספרנית הרגזנית ואחד הקוראים.

מה אהבנו בספר?

+ נקודות המבט

שלושת נקודות המבט בנויות היטב, כך שהשילוב שלהן מקדם את העלילה בכל פעם, משלים פרטים ומעצים את הדרמה.

+ מורטימור החתול

החתול בעל שש האצבעות גונב את ההצגה. לצערו הוא לא יכול לדבר, כך שאין ביכולתו לפתור את התעלומה, אבל הוא בהחלט מתמודד בגבורה עם השמות הרבים שנותנים לו העוברים והשבים (באפי, סאנשיין, גולדי, חתול יקר וזעפן).

+ סיפור בתוך סיפור

כדי לפתור את התעלומה, אוון משתמש בספר המלמד איך לכתוב תעלומה בלשית, כך שהרווחנו השכלה אקדמית לאיך לכתוב ספר בילוש ומתח. ממש מגניב.

+ אפילוג

הספר מסתיים בשלושה (!) אפילוגים המספקים את כל יצר הסקרנות שלנו ונותנים לנו תמונה מלאה של 'היום שאחרי'.

הספר הזכיר לי מאוד את "פוני" באווירה הייחודית המחברת בין עולם אפור, רוחות רפאים ועצב לרגעים של הומור, אנושיות ומתח.

מיועד, לדעתי, לבני עשר ומעלה.

גם מבוגרים יהנו.

מומלץ בחום.