קניתי את הספר מרוני ממש כשיצא, במפגש של הקבוצה ספרי מד"ב ופנטזיה למכירה, מסירה או החלפה בפייס (מאז נפתחה קבוצה אחרת - פנטזיה ומד"ב - דיונים סקירות ומכירות מוזמנים להצטרף 😁) בהנחה תמורת סקירה, היא אמנם אמרה שאני לא חייבת להעלות אותו לראש רשימת הקריאה ושאקרא מתי שבא לי, אבל החלטתי שזה לא יפה ואני שמחה שלא הקשבתי לה.

למה? כובע!

תקראו את הסקירה, מה אתם שואלים שאלות עוד לפני שקראתם?

🍫🍫🍫

ביום שבו נחזור להאמין שהוא קיים, יוכל הקסם לשוב לעולם.

יש לכם רגישות לגלוטן? לקטוז? אלכוהול? קקאו?

יכול להיות שאתם מכשפים!!

אבל לפני שאתם מתלהבים, לא כל מי שרגיש מכשף.

טוב, בואו נעשה סדר:

יש 4 סוגי מכשפים - צפון, דרום, מזרח ומערב.

כל סוג רגיש למשהו אחר וכל סוג מתמחה בכישופים אחרים.

אילון הוא מכשף צפון, הוא רגיש לקקאו ויכול לשלוט באדמה, אוויר ומים (באש יכולים לשלוט רק החזקים ביותר).

הוא לומד בבי"ס של סתמיים (מוגלגים) ואמא שלו מלמדת אותו בבית כישופים ורקיחת שיקויים.

יש לנו גם את רוני וחברות שלה: אור, טל ושירה.

הן מתערבות האם שירה תצליח להיות חברה של אילון ומשם העלילה מתגלגלת.

הסוף היה טיפונת צפוי בגלל רמז מטרים בהתחלה, אבל הטוויסט האמיתי היה ממש לא צפוי!!

🍫🍫🍫

דברים שהפריעו לי:

כתוב 'למוחרת' במקום 'למחרת' ו'אימא' במקום 'אמא' וזה הציק לי בעין,

אבל רוני כתבה לי שככה האקדמיה ללשון העברית החליטה 🤷🏽‍♀️

כשאמא של אילון מאמנת אותו בכישופים, רשום פעם אחת מאמנת וזה טיפה מוזר.

למה לא אימא / היא?

אז לא דיברתי על כך גם אני.

(עמ' 89, סוף שורה שניה)

במילה דיברתי יש כבר את המילה אני, אז למה פעמיים?

(סה"כ שמתי לב לפעמיים כאלה)

היה אזכור של פסקה קצרה לקוסמים ומאז כלום ושום דבר, זה הרגיש כמו מידע מיותר, אלא אם כן זה מתוכנן לספרים הבאים.

🍫🍫🍫

דברים שאהבתי:

אהבתי שרוני הכניסה את עצמה בספר.

ברור שזה בארץ בגלל השמות, אבל מצד שני אין אזכורים בכלל לערים ויישובים ולמקומות בכלל..

גדלתי על הארי פוטר ותמיד היה נשמע לי הגיוני שיש קוסם ומכשפה, אבל כשחושבים על זה, זה טיפה מוזר

ופה יש מכשף ומכשפה שזה כאמור, הגיוני יותר.

🍫🍫🍫

הצלחתי להתחבר לחלק מהדמויות ולהתעצבן על דמויות אחרות.

לכל דמות יש את האופי שלה עם אישיות והכל.

היה קטע של כמעט אונס וזה עשה לי הרגשה לא נעימה, הרגשתי ממש כאילו עברתי את זה בעצמי, שמתי את הספר בצד שיחשוב על מה שעשה 😤 (קרדיט לאור בארי, ממש אהבתי ופעם ראשונה שספר מקבל עונש אצלי, הייתי חייבת להשתמש בזה 😁) וישר כתבתי לרוני.

חזרתי לספר, התקדמתי טיפה כדי לעבור את הקטע ושוב הנחתי אותו בצד ואז לקח לי איזה יום וחצי לעכל, להרגע ולחזור אליו.

🍫🍫🍫

מבחינה טכנית:

אין פרקים, יש רק נק' מבט.

בהתחלה יש 2 נק' מבט: אילון ורוני.

ובהמשך פתאום משום מקום יש נק' מבט נוספות וזה הרגיש קצת לא קשור, אבל מצד שני זה כן תרם לעלילה.

🍫🍫🍫

חייבת לציין שבגלל שקניתי את הספר מרוני והיא בערך בגילי התכתבתי איתה מלא לפני, אחרי ותוך כדי וזה כיף לא נורמלי שאפשר להציק לסופר תוך כדי!!

ואני ממש מרגישה שאנחנו חברות 🤭

נ.ב. הייתי על סף בכי 4 פעמים בספר וזה נדיר אצלי בספרים.

לרוב זה קורה לי בכלל בסופים מרגשים של סרטים מצויירים.

🍫🍫🍫

טריגרים ותכנים קשים: ניסיון לאונס (דיי גרפי), אלימות במשפ', נטישת ילד.

שורה תחתונה: אתם עוד פה? לכו לקרוא כבר!!

נ.ב. יצא לי ממש ארוך מהרגיל, אבל היה לי הרבה מה להגיד, אז תתמודדו!! 😝

🎧🎧🎧

שנתיים אחרי שהספר יצא, יצא גם גרסת אודיובוק, אבל לא סתם אודיובוק, אודיובוק סינמטי (שזה אומר שיש מידי פעם אפקטים קוליים ומוזיקת רקע) ואחרי ששמעתי טיזרים שהלהיבו אותי ממש, החלטתי שאני חייבת לקנות גם את האודיו ולשמוע אותו לפני שיצא הספר השני, אבל הספר הקודם שקראתי היה שם הטוטם והוא נגמר בסוף לא סופי שלא ידעתי מה לקרוא אז החלטתי שזו הזדמנות טובה לאודיו, דווקא עכשיו.

ואז שוב לא ידעתי מה לקרוא 🤦🏽‍♀️😂

זה אמנם הספר באורך מלא הראשון שאני שומעת, אבל גדלתי עם ספרי אודיו סינמטיים - ספרי פעוטות.

למשל: מיץ פטל, פיט, פט, טו, וספר סיפורים קצרים של דבורה עומר שנקרא הנשיקה שהלכה לאיבוד.

את הכל קריינו גידי גוב ועופרה ויינגרטן.

יש את הכל ביוטיוב, ו.. וואו!! זה כ"כ כיף לחזור לשמוע את זה, ממש נוסטלגיה 🥹

גם שם יש אפקטים קוליים ומוזיקת רקע.

אגב, קלטתי שהקריין זה גידי גוב רק כששמעתי לראשונה את הקאבר לשיר אצל הדודה והדוד, רק אז נפל לי האסימון, כי כילדה קטנה לא הכרתי אותו 🤷🏽‍♀️ אבל אני גולשת 😅

🥛🍫🥖🍺

מכירים את זה שאתם קוראים ספר ואתם רואים סרט מול העיניים?

אז האודיו הספיציפי הזה יותר סרט מספר רגיל בגלל שהוא עם אפקטים קוליים ממש מגניבים!!

וזו אחלה יריית פתיחה בשבילי לאודיובוקס!!

ומי יודע.. אולי בעקבותיו יבואו עוד..

ועכשיו 🥁🥁🥁

לסקירה עצמה:

רוני (הסופרת) מקריאה את הפרקים מנק' המבט של הבנות וקריין - יובל מקריא את הפרקים מנק' המבט של הבנים.

בהתחלה חשבתי שכל פעם שגבר/ילד "ידבר" יובל יקריא וכשאישה/ילדה "תדבר" רוני תקריא, אבל איך שהם עשו באמת עבד מעולה והיה מסודר יותר.

היו פעמים שלא זכרתי של מי הפרק אז הצצתי בעותק הדיגיטלי שלי (כן, יש לי את כל הפורמטים 🤷🏽‍♀️😅)

כי בדיגיטלי רשום את השמות של הדמויות שהפרק כתוב מנק' מבטן ובאודיו יש רק מס' פרק.

היו פעמים שהלכתי לאיבוד בין כל השמות (כי יש הרי הרבה דמויות) אז שמעתי תוך כדי שהסתכלתי בעותק הדיגיטלי.

(סידרו את זה, צריך להעביר את הספר לארכיון, להוריד שוב ואז זה יסתדר.)

מעבר לזה היה ממש נחמד שאפשר "לקרוא" תוך כדי שעושים עוד דברים.

וסיימתי את הספר תוך 4 ימים!!

זה היה קורה עוד קודם אבל כולנו היינו חולים בבית וחלק מהזמן גם סתם הייתי עם הספר בספה ונרדמתי, אז חזרתי אחורה.

ופעם אחת גם יצאתי מהבית עם 40% סוללה באוזניות והן נגמרו כבר כשהגעתי לתחנת האוטובוס, לא ברור העניין 🤷🏽‍♀️

אז טיפ קטן: אם אתם שומעים אודיובוק תדאגו להיות עם זוג אוזניות ספייר או לחילופין תקחו איתכם כבל טעינה למטען הנייד, כי.. 40% זה כלום.

(מאז הסקירה המקורית התחדשתי באוזניות איכותיות שמחזיקות הרבה זמן, אז אני מסודרת.. 😁)

היה קטע שמוזיקת הרקע התגברה על הקריינות וזה קצת הפריע לי להבין מה אומרים שם, אז גם שם פתחתי את העותק הדיגיטלי.

אבל בגדול אין מוזיקת רקע במשך כל הספר, רק מידי פעם כדי להכניס לאווירה וזה היה במינון טוב.

גם האפקטים הקוליים היו רק מידי פעם, הייתה אפילו פעם אחת שהייתי בטוחה שיהיה איזה אפקט, אבל טעיתי.

האפקטים ממש מוסיפים וזה מגניב בטירוף!!

אגב, ליובל יש קול בס כזה מגניב!!

זה גם חלק ממה שעשה את הספר.

יובל ורוני הקריאו מצויין!!

הם שינו טונים כשצריך, למשל כשמישהו שאל משהו, או זעם עצור ועוד..

שורה תחתונה: מי יודע אולי כמו שהספר הזה גרם לי להאמין בספרי פנטזיה ישראלים חדשים, כך גם האודיו הזה יגרום לי להתחיל לשמוע מידי פעם אודיובוקס.. אבל זה גם ממש תלוי בקריינים..