יומנו של מכשף

יומנו של מכשף/ רוני לונדון Roni London

אתחיל בזה שלרוני ולי היו כמה שיחות לפני שהספר הגיע לי ליד, ושלפני כן קראתי את כישוף על פי ניוטון.

תקציר מתוקצר:

אילון, רוני וחבריהם מתחילים ללמוד בי''א. בעקבות התערבות ושוקולד (הרבה שוקולד) יוצא שאילון מספר לרוני שהוא מכשף והדברים מתחילים להסתבך.

מה חשבתי:

אז קראתי את זה בשבת אחת, ישר אחרי שחרור הכוחות שאופיר שלחה לי.

בשתי מילים, אהבתי מאוד.

אני מבינה את מה שאמרו לפני על ריבוי נקודות מבט, אבל חושבת שהשימוש בהן היה מושכל וקרה ברגעים הנכונים. רוב הסיפור נגלה דווקא מבין העיניים של אילון ורוני.

בניית העולם טובה, אני יכולה לדמיין אותה קורת בתיכון טיפוסי בכל עיר בארץ. אבל האם הסיפור קורה בישראל? גם הדמויות בנויות היטב, גם אם הגילוי של הסיפורים שלהם היה מעט חפוז מדי, אני מבינה אותן. זה חשוב.

אהבתי גם לראות איך אילון מרחיב את המעגל החברתי שלו מחבר ובן דוד לחבורה של תשעה חבר'ה. ורוני משחקת בזה תפקיד חשוב.

הטוויסטים באו בטוב. וכאן אני מוסיפה אזהרת טריגר לפגיעה מינית ואלימות במשפחה. מצד אחד אין תיאורים גרפיים, ב''ה. מצד שני כן התחברתי מאוד לקטעים האלה מנקודה אישית ועמוקה של מישהי שנפגעה מינית לפני ארבע שנים. נתי נכטיילר יעיד שההתמודדות עם הפגיעה לא הייתה קלה לנו כזוג נשוי.

מה לא אהבתי: את המתח בסוף!

ממליצה בחום!

✨✨