הפרח בראש ההר

תקצירון:

פלג, מכשף צפון חמוד שעובד בחממות של מועצת המכשפים נשלח לאסוף דגימה של פרח נדיר שצומח במקום אחד בלבד, בדרך הוא מוצא את אהבת חייו ומבין שיהיה לו קשה מאוד לחזור הביתה, אבל שיהיה גם בלתי אפשרי להישאר אצל מכשפי המערב.

מה חשבתי:

בקצרה, וואו, מדהים, מהמם!!!!

ועכשיו אני אסביר באריכות למה😉

בעולם יש שני סוגים של רומנטיקה להט"בית, זו שבאה לחנך אותנו לקבל את הקהילה ולהגיד לנו 'נו נו נו' אם אנחנו לא אוהבים את האג'נדה, לרוב האג'נדה הזאת תבוא על חשבון העלילה ותשאיר אותי בתחושה של איכסה וכעס. וזו שפשוט באה לספר סיפור אהבה רומנטי. כזה עם דמויות בנויות היטב, רגעים של 'אוווווו..'', נצנצים והמון רגשות חמימים, אבל ש'במקרה' עוסק בזוג להט"בי. בלי לחנך ובלי לדחוף אג'נדה לגרון. פשוט סיפור טוב. הפרח בראש ההר משתייך לסוג השני, הנעים וכיפי.

מדובר בסיפור קצר שנותן עוד נפח לעולם שבנתה רוני בכישרון רב. ואיזה סיפור זה!!!!!!

כמו 'יומנו', גם כאן יש עיסוק בטראומות, התבגרות אישית והתפתחות רגשית. כל הסיפור מסופר מנקודת המבט של פלג, מכשף צפוני עם אהבה לצמחים, שמכיר במהלך שבוע את מכשף המערב המתוק ביותר שרוני יכלה לכתוב! אדם מראה שני פנים במהלך הסיפור, את הלוחם הקשוח שדואג לשהט שלו ואת הנער הפגוע שנהייה אחרי המלחמה, מי שקרא את 'יומנו' יודע. הקשר ביניהם מתפתח בצורה טבעית ואורגנית, גם אם מהירה לאור העובדה שיש להם רק שבוע להכיר זה את זה, שבוע מאוד אינטנסיבי.

לא אכביר במילים כדי לא להיכנס לספויילרים, אבל מדובר בממתק קצר וחמוד שכיף לאכול בין הארוחות.

ממליצה בחום.