איפה את בקיץ

איפה את בקיץ/נטע חוטר

הוצ׳ תכלת.

אתמול ניתקלתי בפוסט בו נשאלה השאלה איך כותבים סקירה מבלי לפגוע בסופר/מחבר. חשבתי שהתשובה הברורה היא, לא להתייחס כלל אל מי שכתב אבל, נטע חוטר הפכה לי את המחשבה הזו ואני בהחלט רוצה, לראשונה לדעתי, להתיחס אל הסופרת(בהחלט לא מחברת, סופרת‼️): במילה אחת-גאונה. בשתי מילים: גאונת כתיבה.

מיתוס נוסף ועוד אחד שניפץ לי הספר״איפה את בקיץ״ הוא, שריבוי נושאים זה לא טוב ויוצאת דייסת סיפורים. והנוסף הוא שכתיבת סקירה ארוכה זה משהו מיותר. הכיצד?

יש בספר מיליון ואחד נושאים ולמרות זאת, רגע לפני שנטשתי אותו (כי חשבתי שאני אלך לאיבוד) הסנתי שבעצם- אלו הם באמת החיים! כולנו מתמודדים לפחות פעם בחיים עם לפחות חלק מהנושאים שנטע העלתה בספר. מה שיפה הוא, שלא הלכתי לאיבוד, רק חייכתי, הרצנתי, חשבתי והירהרתי על כל נושא שעלה. השזירה של הנושאים, אופן הכתיבה- המעולה!! הם אלו שריתקו אותי. בשלב מסוים , רק שתדעו, שעון הדופק שלי התריעה על דופק מהיר😜(מעמ 220 בערך…).ממש רציתי להגיע לסוף ולהבין מה קרה שם אבל ממש לא רציתי שהספר ייגמר לי.

חידודי הלשון!!! גם כאן הופתעתי. כמי שתמיד ״חושדת״ שהסופר שותל לי במח את דיעותיו ופילוסופיות בשקל באמצעות חידוד לשוני, נטע הפתיעה אותי עד כדי כך שהפסקתי לכתב ולסמן ציטוטים מהסיבה שיש כל הרבה אימרות כנף שהיא בנתה והן כל כך יפות וחכמות שצריך פשוט לקרא את הספר ולהנות. מה, לסמן כל דף כמעט הכל? לא😊עד עמ 200 בערך, עוד סימנתי ציטוטים, הסקירה ממילא ארוכה מידי כנראה אבל מי שקרא עד כאן, מגיע לו להתרשם מכמה פנינות לשון לדעתי.

אה! ולפני ציטוטים חייבת להגיד שאם היתה לי קבוצה למיפגשי קריאה, הייתי רוצה שכל הכריכים המוזכרים בספר יהיו הכיבוד(ממליצה לכם ליזום כזה ואם זה באזור שלי- אני על זה😊)אבל שווה לבדוק עם נטע אם הם אכילים או פרי דמיונה בלבד😜

ציטוטים חביבים:

״היתה לה אישיות של ועד בית״- עמ 101

״לחיות מהדמיון ולא מהזיכרון״ עמ129

״בהייה…הפסקת הסיגריה של הנפש״ עמ 183

״הנפש שלנו היא ביסקוויט בתה״ 205

״היא הרגישה את צירי הלידה של הזיכרון״217

ואם עד כאן לא ברור אז-לא רק שאני ממש ממליצה אלא שאני אישית כבר מחפשת את שאר כתביה של נטע.