סרט עם סופיה

סרט עם סופיה״/הרמן קוך

238 ע״מ הוצ׳ תכלת.

אני לא זוכרת מתי התחלתי וסיימתי ספר ביום אחד. אתמול קראתי מספר עמודים ב״סרט עם סופיה״, היום בצהריים- סיימתי לקרא אותו.

באופן מוזר, אני לא יודעת אם לתת המלצת קריאה או להגיד לכם לוותר.

באופן עוד יותר מוזר, ספר שאני ממהרת לסיים הוא לרוב ספר שאני פחות נהנית ממנו, ספר טוב אני קוראת לאט כדי שלא יגמר. את הספר הזה סיימתי מהר כי בערך בחציו עייפתי ממה שאני מכנה זליגה. זליגה של נושא לנושא ולעוד נושא תוך מתן הסברים ובסוף, להגיע למסקנה שניכתבה בתחילת הנושא הראשון. בא לי להגיד להרמן קול:״הבנתי״!! למה אתה מאריך בדוגמאות? אז האצתי את הקריאה,״ריחפתי״ על הדפים ו… נילכדתי ! כמו ב״ארוחת הערב״, גם כאן הדילמות כבדות, ההרגשה היא שאני יודעת מה עומד לקרות או מה קרה ויסופר תכף ו- לא!! כל מה שחשבתי שבטח יקרה ויסופר, קורה לגמרי אחרת😊

מדובר בבמאי סרטים, באקראי יצא לי לקרא אותו מיד כשסיימתי ספר על שחקנית קולנוע(שבעת הבעלים של אוולין הוגו).אותו ״מרחב״ ברקע וסיפור וכתיבה ועלילה כל כך שונים.

הרמן קוך כותב כבד, לפעמים מידי אבל העובדה שלמרות ה״פיתולים״ ולעיתים עודף מידע שמרגישים שכך הוא מעביר אלינו אותו-המשך הקריאה בא כמו מהיפנוט ולסיום רק אגיד שהיה  בהחלט שווה ״להתאפנט״.