הרואה 2 - שם הטוטם

הרואה 2- שם הטוטם/ יובל אטיאס

368 עמודים, הוצאת כנרת זמורה דביר

דירוג הורי: 16+

טריגרים: רצח, אלימות, התעללות בילדים, אונס (במרומז)

כמה זמן בערך אתם יכולים לעצור את הנשימה? אם זה בערך שעתיים קריאה פלוס כול הזמן העתידי עד הספר הבא אז תפדלו...

על הספר בקצרצרה:

תרז מנסה להסתגל לתפקידה תוך שהיא מאותגרת ע"י אוייבים מבית ומבחוץ, גם היציבות הרגשית שלה תלויה ב2 יריבים מה שלא מאפשר לה מנוחה

ידע חשוב ואמיתות מתגלות וההסכמה לחשוב אחרת או להסתכל מעבר למוכר ולידוע הופכת לאבן יסוד בגדילה של תרז

על העלילה:

הספר מתחיל בדיוק בנקודת הסיום של הספר הקודם ומריץ את הדמויות בלי רגע אוויר, לאורך העלילה מפוזרים רמזים רבים אולי מידי

המרחב העלילתי מתרחב קצת גם לירושלים נחמד שיש עוד מקומות חוץ מבאר שבע.

מערכת הקסם:

לומדים עוד טיפה ובכלל לא מספיק על ההיסטוריה והאמונות של האנימלים חבל זה מרכיב חשוב.

הדמויות:

נתחיל במשולש האהבה- די מרחנו את זה (יאלה קחי את שתיהם זה לא כאילו שזה אסור את דמות בדיונית- שמעת על למקבל?)

פלג- ידעתי שיש בו הרבה יותר כיף לגלות עוד

תרז- כמה את יכולה להיות עיוורת? כמות הרמזים מסביבך מסריחה כמו ענן החרדות שלך

יואב- איפה אתה ממליץ לקנות נחשי גומי?

הדמויות החדשות בספר אופק שרית ורותם אני לא יכולה לומר עליכם כלום בלי ספיילר אבל שרית תשלחי בבקשה איזה סיר קובה! הרגת אותי פה.

פחות אהבתי:

תרז לא באמת מתבגרת או שהיא מתנהגת כמתבגרת מצויה אבל העיורון לרמזים פשוט עינוי, פיצה זה ממש אכילה רגשית! אחותי תפסיקי! הקצב של העלילה קצת מוגזם במהירותו, ציר הזמן לא תמיד ברור.

אהבתי:

הרעננות של הדמויות החדשות, ההסכמה לנסות, הלמידה לצאת מהתבניות.

מסקנה: קראתם את הראשון ונהנתם? אחרי השני תהיו מכורים, ספרים כייפים ממש, מחכה עם שקית נחשי גומי ופיצה לספר הבא