ביקורת זו מכילה ספוילרים לספר השני. אם לא קראתם - ראו אוזהרתם.

הביקורת הזו בהחלט הולכת להכיל ספוילרים לספר השני בטרילוגיה, ואחרי שהרסו לי כמה וכמה פעמים כי לא היו מסוגלים להתאפק – סורי, אני הולך להרוס בביקורת הזו ולנתח אותה עד עפר. וזה הולך להיות במקביל לקריאה בלייב. אז.... כל מי שאיכשהו עוד לא קרא את הספר הזה ומחכה להזדמנות..... קישטה. אני חיכיתי שבועיים תמימים עד שהספר יגיע לדיגיטלי. תודה רבה! מי שרוצה לדעת מה חשבתי על הספר בשורה התחתונה – לכו לקרוא. ותכינו בצד חטיפים. רצוי נחשי גומי.

טריגרים: אזכור של הריגת תינוקות, חטיפה (הסיפור ממשיך מהספר הקודם), התאבדות (אזכור מינורי), עינויים, הקאות, תיאורי פציעות ודם, תיאורים של עירום (ללא פירוט).

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

ירדתי מספיק מרווחים, אני מקווה. הספר ממשיך בדיוק מהנקודה שבה עזבנו את גיבורתנו ללא חת – תרז. אה, כן. שכחתי שיש לה שני מועמדים שממשיכים לריב ביניהם על תשומת לבה והדבר הזה מעייף אותי כל כך. כנ"ל כל סצנות הקנאה שמתרחשת במשולש האהבים המייגע הזה. אז אני אגיד את זה אחת ולתמיד: משולש האהבים הזה לא עובד ואני עדיין בטיים אף אחד. ולא, אני לא עוזב את זה. אני אחפור על זה עוד בהמשך הביקורת כדי לחדד את זה שנמאס לי מהמשולש הזה.

עם פלג קרה לי משהו מעניין. הדמות שלו הייתה מאוד לא נוכחת בספר הראשון, אבל בספר השני דמותו התפתחה וקיבלה זמן מסך גדול יותר. התחלתי לחבב אותו יותר, והבנתי יותר את המניעים ואת ההתנהגות שלו – ואז הגיע הדייט עם יואב ומכאן בערך המשולש המטופש חזר לתמונה והפסקתי להתעניין. משולשי אהבה הם כל כך מעייפים ומשעממים ולא מתפתחים לשום מקום. על הטוויסט בסוף הספר אני אדבר בסוף הסקירה.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו זה משהו שערן אומר על הבן שלו בפרק 4 שעורר את זעמי. גברים יכולים להרגיש עצב, זעם, לבכות, או כל רגש לגיטימי. אין זה אומר שהם חייבים להיות חזקים, ללא רגשות, ובעיקר – לתחזק את הדבר המטופש הזה שנקרא גבריות (רעילה) שממילא יואב מתחזק. לשמחתי הרבה, פלג הצליח להתמודד מולו ואולי להראות לו חזרה שהוא חזק. לצערי הרב, ערן היה ונותר פוץ ת@ת (בכוונה מצונזר למקרה שפייסבוק יחליט שזה לא צנוע.)

תרז כבר בשלב הזה אמורה להיות אחרי ה'שוק' הראשוני של הגילוי שהיא הרואה החדשה. אז למה היא מרגישה חסרת ביטחון ולמה היא מעצבנת אותי כקורא בכל פעם שהיא לא מצליחה להחליט איך להתנהג כ'רואה'? כן, אבא שלך מת, זה כל כך מצער, אבל חמודה, שום מדריך לא יעזור בחיים כדי לחקות מישהו שהלך לעולמו. אני מצפה בשלב הזה שכבר תחליטי החלטות קטנות בשביל עצמך- למשל, לא לתת ליואב לדבר בשמך כל הזמן. זה מעייף. נכון שזה קצת השתנה לקראת סוף הספר, אבל את השינוי הזה הייתי מצפה שיקרה כבר בספר הראשון. לא בספר השני שהוא יותר אמצע.

לא הבנתי אם זה היה הכרחי באמצע סצנה אמוציונלית להתעסק בהעדפה המינית של תאיר. זה לא לגמרי שייך לעניין וגם לא רלוונטי לסצנה. היה מאוד מרגש לקרוא ואז מגיעה הערה מיותרת שהייתי שמח אם היא הייתה יורדת בעריכה. או לכל הפחות זזה לאיזשהו שלב יותר מאוחר בספר.

אנחנו בני אדם. לא תרנגולות. ראיתי יותר מפעם אחת את תרז מזכירה שהיא מקרקרת. זה חמוד בפעם הראשונה אבל לא כשזה חוזר על עצמו. אפשר להשתמש במכחכח, משתעל, מפהק, או כל דבר אחר שהפה מעורב בו מבלי להפיק קול תרנגולי להפליא.

גולת הכותרת של הספר הזה, לטעמי, הן שרית ורותם. כל אחת מהן מביאה איתה משב רוח מרענן שהסדרה הייתה זקוקה לו. אנחנו כבר מכירים את הדמויות הוותיקות, אז זה בהחלט היה במקום להביא דמויות חדשות שיוסיפו עניין. ועוד איזה עניין הן הביאו – הנושאים הקשים של העבדות, הנושאים של המאבקים בין הרבאנימלים לבין אנימלים והחדחודשים...... זה היה מאוד מעניין. וגם, ההומור שרותם הביאה איתה בין לבין בסצינות האקשן היו מצויינות. את שרית חוויתי בתור דמות של אשתו של המאפיונר טוב הלב מסדרת המשחקים של Ace Attorney - משחקים בהם מגלמים עורך דין שעליו מוטל להגן על לקוחותיו. בקייס ההוא הוא פוגש את פלום (Plum), אשתו של המאפיונר טוב הלב – וזה בדיוק מה שדמיינתי את שרית. פלום היא טובת לב, רעשנית, ומאוד מפוקפקת בשל העיסוק שלה ושל בעלה. נכון שהעניין של העבדות שעולה כאן היא "מחיר קשה" לעומת מה שעולה כששרית מצילה הרבה רבאנימלים בעולם – זה עדיין נותן ל"הרואה" את נפח הרצינות שהספר הזה היה זקוק לו. וזה היה הסחת דעת מצוינת מהמשולש הראשי.

אם כבר דמויות חדשות, אז אופק. אופק הוא אחד מהסטוצים הבלתי נגמרים של ג'וני, אבל בניגוד לשאר הסטוצים, אופק משחק תפקיד חשוב בחילוץ של תרז אבל נפגע בגלל התכנית השפלה והמרושעת של קרלוטה קראוזר. אני רוצה לקוות שיהיה פה האפי אנד ואני רוצה לחבק אותו ממש ואני רוצה שיהיה לג'וני מישהו שהוא יכול לסמוך עליו. ואני אוהב את זה שהוא ורותם התחברו זה לזה ברמה של חברות. זה ממש יפה בעיניי.

אני רוצה את הסצנה שיואב הבטיח לתרז לקחת אותה למדבר לראות כוכבים. תודה רבה.

לאורך הספר ראינו הרבה גישות מחורבנות מכמה דמויות מבוגרות שהיינו מצפים מהם שיתנהגו אחרת בשל הגיל שלהם – האמהות הגדולות ובראשן שרי, וערן יפת. אני אדבר על ערן בקצרה – הוא היה ונשאר חרא, אבל הוא מועיל עלילתית כך או אחרת. אין לו התפתחות כדמות ואני לא מצפה שהוא יתפתח באופן מפתיע בספר השלישי. עכשיו אעבור לשרי – אני מבין מאיפה זה בא. אישה מבוגרת שהבורות וההיסטוריה משורשים בה. אני מבין. הבעיה היא שהדברים קצת השתנו מהתקופה של אז לתקופה של היום וצריך לפעמים לצאת מהקופסא. האיום הזה שלה שהיא השמיעה על תרז היה מאוד מאוד נוראי ואני מצפה ממנה להתנצלות בספר השלישי. גם אם זה לא יקרה לעולם.

כמובן שנדבר על שם הספר שהוא לגמרי ספוילר לפרק האחרון. מה חשבת, יובל אטיאס, לכתוב חתיכת ספוילר ענקי בשם הספר שלגמרי מכין אותנו לאירוע הזה? אם אני הייתי אני, הייתי כותב את זה דווקא בתחילת הספר ונותן לזה להתגלגל כמו שלג כי בואו נודה על האמת – המשולש הראשי משעמם ומייגע, לא אכפת לי מיואב, ולא אכפת לי מפלג (למרות ההתפתחות היפה בדמות שלו.) ולא הייתה התפתחות בשום דמות משנית – זה נראה כאילו שאר הדמויות שהוצגו בספר הראשון הפכו לתפאורה (ניקוס ממילא כבר היה תפאורה בספר הראשון, אבל השאר הצטרפו אליו. וזה היה עצוב – במיוחד ככל שזה נוגע לאיזי.) והבגידה הכל כך צפויה של דין מגיעה כאילו להגיד טה דה! הפתעה! אבל ברגע שכותבים שהדמות מאבדת משקל ונראית רע בכל פעם שתרז פוגשת אותו, זה די רמז מטרים. ואני שנאתי את זה. ושנאתי את זה שאנחנו נמשיך עם המשולש הלא מעניין גם בספר השלישי. מיצינו.

בניגוד לספר הראשון, הספר הזה הרגשתי שתרז פחות נוקטת פעולות. הכול קורה במהירות הבזק, סצנות האקשן נכתבות בצורה מעולה והיה לי כיף לדמיין את זה בראש שלי. אבל בכל מה שקשור לאופי של תרז- נמחק כמעט לחלוטין והיא נותנת לבנים לשחק בה מסירות. זה מעייף. וכן, לא אפסיק לחפור שהמשולש מעייף ומיותר. לא צריך משולשים בשום ספר נוער בוגר. יש המווווווווון ספרי נוער בוגר שאין בהם משולשים והם מצוינים כמו שהם!

לסיכום, ספר המשך ראוי ביותר לספר הראשון. הספר היה מאוד מעניין, המזימות נחשפות, דמויות חדשות שמרעננות לגמרי את הקאסט, הרגשות של ג'וני ואופק מאוד יפים, והסיפור הולך ומסתבך. כמובן ש......די כבר עם המשולש הראשי!