ביקורת ספר
מאה ואחת
מאת דינה מקמל פרידמן
הוצאה שתיים
בין ספרים עמוקים וחכמים , לספרים קלילים מהנים ואחרים , מוצאת את עצמי מבליחה ומפליגה לז'אנר הסיפורים הקצרים .
מה שפעם היה הז'אנר הפחות מועדף עלי היום הוא הז'אנר המהווה לי כאור המנצנץ בקריאה , בין שלל הספרים ובפרט כשהוא ייחודי ומקורי , כמו הספר מאה ואחת , ספר ביכוריה של דנה מקמל פרידמן .
מאה ואחת טומן בחובו 101 סיפורים קצרצרים , שדינה כתבה ושזרה ביחדיות כביד האומן , כך שבכל סיפור מכיל 101 מילים לאורכו של כל סיפור . בחירה אסתטית של מבנה ודיוק של סיפור .
ולא די בכך אלא , שבכל סיפור כל מילה חשובה , עוצמתית , ועומדת במבחן התוצאה , וכל שתיקה בין משפטים מדברת בעד עצמה ובמילים אחרות : "עולם גדול בהם נפתח " בו מצאתי אהבה ושבר ילדות וזיכרון , נשים ואימהות , חיים ופרידות והכל בנשימה אחת , אין פלא שהוא נגמע לי בשעתיים של קריאה .
" לעיתים צריך רק מאה ואחת מילים כדי לגעת באמת , כדי לפתוח סדק קטן בלב , שדרכו חודרים חיים שלמים כדי לגעת בלב ליבו של הקורא " .....
הסיפורים עוסקים בנושאים שידברו לכל קורא כמו : אהבה ופרידה , בדידות געגוע וחיפוש עצמי , היום יום והיופי שבפשטות , הזמן והחיים החולפים , סיפורים הנגמעים ונבלעים בלהט של קריאה .
היה לי קשה לבחור אחד מהם כי לכל אחד מהם היה ממש רגש וחיים .
אך אם בכל זאת ארצה לבחור סיפור אחד בו הרגש היה עוצמתי במיוחד אבחר בסיפור האם והילדה בו האם מתבוננת בבתה הקטנה בשקט ,כשהיא נרדמת על כתפיה ,בו לא היתה עלילה דרמטית , אלא רגע יומיומי של מהות האימהות רגע שנגע לליבי בו מצאתי את הפחד שיום אחד הילדה תגדל ותעזוב את הקן , ואת הכרת התודה על תמצית הרגע הקטן והמזוקק של אהבת אם לבתה .
מאה ואחת הוא עונג צרוף !
ספר שאפשר לקרוא בנשימה אחת והוא נשאר בלב זמן רב אחרי שמסיימים לקרוא אותו , כי לפעמים לא צריך ספר עבה כדי להבין את החיים מספיקות מאה ואחת מילים שכתובות מהלב .
ממליצה בחום ! ובפרט לחובבי הז'אנר .