בבקשה תשגיחי על אמא

את הספר הזה מצאתי בספרייה של תחנת הרכבת.

הוא קרץ לי בגלל השם שלו, וכשהורדתי אותו מהמדף גיליתי שהוא נכתב על ידי סופרת דרום קוריאנית. לא קראתי אף פעם ספר של סופרת דרום קוריאנית, ואין לי כמעט שום ידע על דרום קוריאה. זו הסיבה השניה שמשכה אותי לקרוא אותו.

בחירה מוצלחת.

דרך אגב, בגלל הנדירות של ספרים דרום קוריאנים שמתורגמים לעברית, הספר לא תורגם ישר מקוריאנית אלא מאנגלית, על ידי מרב זקס פורטל, ואפשר לומר שהוא תרגום של תרגום.

במרכז העלילה: ארבעה אחים שגדלו בכפר קטן בדרום קוריאה, הם היום אנשים בוגרים ומתגוררים בעיר הגדולה סיאול. יום אחד, כשאימם המבוגרת מגיעה לסיאול לבקר אותם, היא נעלמת בתחנת הרכבת. כאן מתחילה העלילה, שמסופרת מנקודת מבטם של ארבע דמויות שונות.

ההיעלמות של האמא היא בעצם רעידת אדמה משפחתית שגורמת לכולם להבין את הסיפור שלהם ואת סיפורה של האם מחדש.

הנושא שבמרכז הוא בעצם אהבת אם לילדיה ובכללי, היחס בין הורים לילדים לאורך החיים.

קיונג סוק שין כותבת בצורה ממש קולחת, והסיפור נכנס ללב. היא מצליחה לתאר דיוקן של משפחה שלמה והיחסים העדינים והמורכבים שביניהם, ונראה לי שהיא תגרום להרבה אנשים להעריך מחדש את ההורים שלהם, ולחשוב על דברים שתמיד היו ברורים מאליהם.

מעניין גם להיחשף קצת לתרבות הדרום קוריאנית ולחיים הכפריים שם.

ריבוי נקודות המבט מאוד מוסיף לספר, ויוצר מעין פאזל שכל החלקים שלו מתחברים. יש חלק שכתוב בגוף שני, שזו בחירה מעניינת ומיוחדת של הסופרת.

יש חלק קצת נוצרי בסיפור, אבל הוא קטן ולא מאוד משמעותי בעיניי.

בקיצור, אחלה ספר. ממליצה מאוד.