שחררו זה שלהם

על הספר

מל רובינס מוכרת בעיקר בזכות ספריה והשיטות אותן פיתחה לשיפור החיים ולמיצוי מקסימלי יחד עם הרגשת ערך וחיבור עצמי.

בספרה החדש שחררו - זה שלהם, היא מציגה את מה שלדבריה היצירה החשובה של חייה, שיטה המתמקדת ביחסים עם אחרים לעומת ספריה הקודמים בהם העיקר היה התעסקות בקשיים מול עצמנו.

יחד עם מומחים בתחומים הקשורים להיבטים שונים בשיטה היא צוללת ומרחיבה את הנקודה שחלק גדול מחיינו מתבזבז על דברים שלא בשליטתנו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אגיד לכם מה, בגדול ספרי עיון זה משהו שמאוד מדבר אליי, פשוט בדרך כלל אני לא מצליח למצוא את המסוגלות לקרוא אחד כזה. את שחררו רציתי לקרוא עוד מהרגע שעלה פוסט התייעצות לגבי השם שלו כי הרגשתי שהוא יכול לתרום לי וגם מדבר על נושא שחשוב בעיניי, והקריאה בהחלט השתלמה.

הספר מתחיל בהקדמה בה רובינס מספרת על עצמה ומה הוביל אותה ליצור את השיטה, ובכלל כיצד היא התגלגלה לכתוב על ההתמודדות שלה ומה עזר לה לצאת מסיטואציות קשוחות, ואז קצת על ספרים קודמים עם התמקדות על חוק חמש השניות, אבל! אלו עקרונות שתלויים בשיפור עצמי לעומת שחררו שמתמקד כאמור במערכות יחסים ובדברים שלא קשורים רק לאדם עצמו.

אחרי שנכנסים לעניינים, רובינס מסבירה מה זה אומר בכלל "שחררו זה שלהם" ברמה הכי פשוטה, ולאט לאט מסבירה שיש עוד מעבר כמו לדוגמא שהחלק הכי חשוב בשיטה הוא גם - "זה שלי". ואז, לאורך הספר אנחנו בוחנים איך השיטה רלוונטית ומועילה בתחומים שונים בחיים, לתחושתי יש ערך לקרוא בסדר כרונולוגי ולא סתם לקפוץ בין הנושאים כי רובינס נשענת על התכנים שלמדנו כבר מתחילת הספר - לא שאין ערך אם סתם תציצו על הפרקים של מערכות יחסים אבל הקריאה תהיה שונה אם היא תהיה כרונולוגית.

האמת, שאני מבין למה הוא הפך לרב מכר היסטרי כל כך בחו"ל. הוא ישיר ובגובה העיניים וגם די קל לקריאה, רובינס משלבת דוגמאות וסיפורים חיים מהחוויות האישיות שלה, ומדי פעם התמקדות עיונית יותר - אני מודה שבצורה מפתיעה דווקא הייתי שמח אם לפעמים הוא היה עיוני יותר.

יש לי דיסקליימר להדגיש, אפילו כפול אם חושבים על זה: קודם כל, לעומת ספרים עיון אחרים רובינס לא אשת מקצוע, היא אמנם התייעצה עם מומחים אבל זה כן משהו שראוי לציין בעיניי. שנית, בסוף מדובר בשיטה כלשהי - אין כאן תורה מסיני וכל אחד לוקח מה שמתאים לו מהספר, ואם כבר הזכרתי את הנושא אני גם אוסיף שלפעמים הוא יכול להרגיש קצת מוכר או חוזר על עצמו למי שכבר מכיר חלק מהעקרונות, וזה היופי - בסוף יש כאן אוסף נקודות שיחד מאוגדים לשיטה שיכולה לשפר לנו את החיים, וזו פשוט דרך נוספת לממש אותה.

כן אציין שגם אני אישית, שמלכתחילה התעניין בספר בגלל הנושא - לא בהכרח הכול הרגיש לי רלוונטי ויש דברים שנגעו לי יותר וחלק קצת פחות, בסופו של יום יצאתי עם כלים ותובנות לגבי מה יכול לתרום לי.

לסיכום

אז, אחרי המון זמן שלא (אלא אם כן מחשיבים ספר שהוא בין עיון לפרוזה) קראתי ספר עיון, וכן, נהניתי גם אם קצב הקריאה שלי האט קצת כדי להתרכז בתוכן ובמה שהוא מציג כפשוטו ובין השורות, שחררו זה שלהם מתאים מאוד למי שמרגיש או מרגישה שנמאס להם לקחת על עצמם תחושות ורגשות ששייכים לאנשים אחרים או לאירועים שאין עליהם שליטה, יש אפילו רגעים שבהם רובינס מתעסקת בנושאים מורכבים וקצת קשים.

תודה שקראתם:)