לבארט הייתה תקופה קשה בתיכון והיא בונה על האוניברסיטה להתחלה חדשה. הבעיה? היום הראשון שלה הוא התרסקות טוטאלית. והיא נאלצת לחזור עליו שוב ושוב, כשהיא נתקעת בלולאת זמן. ואיכשהו, האדם היחיד שחווה איתה את הקושי הוא מיילס, בחור ביישן, שהיא לא חיבבה מהרגע הראשון...

ליבי יצא אל בארט. הקושי שלה נגע בי וכך גם כל מנעד הרגשות שהיא חוותה לאורך הסיפור. נהניתי לקרוא על החיבור שלה עם מיילס, על התפתחות מערכת היחסים ביניהם ועל הדרך שלה להתמודד על האתגרים שניצבו בפניהם. התעלומה שליוותה את הסיפור הייתה מסקרנת ואהבתי את סגירת המעגל בנושא.

תיאור לולאת הזמן היה בלתי אחיד. קראתי לאורך הסיפור על מספר גבוה של חזרתיות, אך לא היה פירוט של מה שקרה בכל לולאה ולולאה. בעיניי היה עדיף לפרט בהרחבה, גם אם זה בא על חשבון מספר הלולאות. באופן אישי, לא אהבתי את הפתרון של הסופרת לבעיה - הרגשתי שהיה יכול להיות סיום יצירתי יותר.

לא מדובר בספר נוער קלאסי. הוא שונה ואחר, בעיניי עמוק יותר, עם אלמנטים של פנטזיה וקצת מדע. ההתמקדות היא בצד האנושי ובמערכות היחסים המעניינות עם דמויות המפתח. גם הרקע היהודי של הדמויות הראשיות הוסיף תבלין של הזדהות לעלילה.

זהו סיפור סוחף ומלא בתובנות, על התבגרות, על התבוננות וראיית האחר לעומק. הוא מלמד אותנו לא למהר לשפוט את האדם שמולנו ולנסות לשתף פעולה כדי לפתור בעיות בדרכים יצירתיות.

הצעת הגשה: לצד דונאטס מתקתק.

אלה סוקרת הספרים גם באינסטגרם

https://www.instagram.com/ela_booksreviewer