בגלל הסקירות שקראתי בקבוצת הפייס המלצות אמיתיות על ספרים שהשוו את הספר לדמדומים קצת חששתי, אבל בתיכון כשקראתי את דמדומים דווקא אהבתי (אבל מסכימה עם דעות הנגד, מצד שני לא רוצה לקרוא אותו שוב, מעדיפה להשאר עם החוויה הטובה) אז בכל זאת באתי לספר בציפייה וטעיתי, הוא טוב עשרת מונים מדמדומים, זה פשע להשוות בכלל!!

יובל בנתה עולם שלם עם הסטוריה והכל..

אין ממש משולש אהבה.

גם מאוד אהבתי את תרז!!

גיבורה חזקה שלא מוותרת על העקרונות שלה.

למרות שהיו לה מעט נפילות בהקשר הזה. אבל היא עדיין גיבורה חזקה שלא רואים הרבה בנוף ספרי הנוער, זה פלוס ענק לספר!!

זה גם לא אנשי זאב, אנשי זאב משתנים רק בירח מלא (כמו לופין 😍 למשל), פה זה יותר שינוי צורה והם משתנים מתי שהם רוצים, אמנם בדמדומים זה הוגדר כאנשי זאב, אבל גם שם זה היה שינוי צורה.

אז אחרי כל ההקדמה - חפירה הזו, שנתחיל בסקירה האמיתית? 😁

🐺🥊🐻

העלילה מסופרת מנק' מבטה של תרז (או בשמה המלא - תרזה) נערה בת 17 שחיה עם אמה באית'קה בניו יורק, היא חולמת על קריירת אגרוף, לשם כך היא צריכה להתאמן לקראת תחרות כפפת הזהב שתערך בניו יורק. אבל שיחת טלפון לא צפויה מעו"ד מישראל מבשרת לה שאביה שנטש אותה ואת אמה כשהייתה בת 8, נפטר והיא צריכה להגיע לצוואה.

אחרי וויכוח קצר עם אמה היא מוותרת וטסה לארץ.

היא מגלה שאביה היה ממש מליונר והוריש לה מליונים, אבל גם הוריש לה להקה, ולא, זו לא להקת מוזיקה כמו שהיא חושבת בהתחלה.

כמו שאפשר להבין מהכריכה מדובר על להקת זאבים שאביה היה הראש שלהם, ואם נדייק, הוא היה הרואה.

אבל תזכרי שרק בגלל שמשהו נשמע מוזר, זה לא הופך אותו לפחות אמיתי.

🐺🥊🐻

קצת הפריע לי שההיסטוריה והמושגים של האנימלים (האנשים שמשנים צורה. אין רק זאבים, יש עוד כמה שבטים של חיות אחרות) הייתה דיי בהתחלה כי קצת הלכתי לאיבוד, מצד שני לא היה לי כח לקרוא שוב, אז פשוט שאלתי את יובל בפרטי והיא הסבירה לי בקצרה, אבל אולי אם זה היה בהמשך הספר, זה היה מובן יותר אחרי הכניסה לעולם..

ממש אהבתי שלמרות שהספר מתרחש פה בארץ ויש דמויות שוליות ערביות למשל אין שום אזכור פוליטי, הכל בבועת הפנטזיה של העולם שיובל יצרה וזה בדיוק מה שאני מחפשת בספרים שלי - אסקפיזם.

בכלל לא הפריע לי שיש אזכורים לערים בישראל, בעיקר ב"ש וצפת.

אני בקושי מכירה את צפת ואת ב"ש בכלל לא מכירה, אז זה זרם לי ממש בעניין הזה.

היה גם אזכור חמוד ומשעשע להארי פוטר:

"מספיק נער מבולבל אחד שיגיע לעיר הגדולה, וכל העולם האנימלי ייחשף. פה זה לא הקוסמים שעוברים ברציף הבלתי נראה ומוחקים לאנשים זכרונות." היא מנפנפת בידיה בזלזול.

ועוד ציטוט משעשע במיוחד:

"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר לתקן."

"השיעורים האנימליים משתלמים, מה?"

חיוך קטן מפציע על פניו.

"מה?"

"הפתגם הזה, זה משפט אנימלי ידוע."

אני מקמטת את הגבות. "לא, זה לא. זה רבי נחמן מברסלב."

קטעי האקשן היו מעולים!!

🐺🥊🐻

יואב.. יואב היה ממש חמוד!!

עד שלב מסויים שהוא קצת הרגיז אותי, אבל בהמשך הוא הסביר את העניין ודיי סלחתי לו.

🐺🥊🐻

הכריכה מהממת!! 🤩

בגלל זה יש קרדיט למאייר 😁

כמה הכריכה יפה?

כשנסענו שבת אחת למשפ' שלי הראתי לאחים שלי את הספר (הייתי לקראת להתחיל אותו, אז לקחתי אותו איתי) וסיפרתי להם שההשקה הייתה בשבוע הספר והתלהבתי..

ואחי שאל אותי מתי הספר יצא בחו"ל, אז עניתי לו שעוד לא והספר ישראלי.

מה שכן, היה לי טיפה מוזר שרק הראש זאבי וכל השאר גוף אדם, ואם אפשר לחפור ולהציק לסופרת אז למה לא? 😜

קיצר, יובל כתבה שזה כדי שהכריכה תשדר פנטזיה וגם את החלק הרומנטי.

וזו לא באמת הדרך שבה הם הופכים לזאבים.

ובאמת אחותי אמרה על הזאב בכריכה שהוא חתיך (למרות שלא רואים את הפנים שלו בכלל) אז זה אכן עושה את העבודה.

טריגרים ותכנים:

נטישה הורית, מוות, קצת תיאורי גופות, קרבות אלימים ופציעות, תאונות דרכים כולל מוות של ילדים.

מבחינת מין: יש מתח מיני באוויר, נשיקות וליטופים, אבל אין פירוט גרפי מעבר לזה ויש רמיזות.

טריגרים שעלולים להיות ספויילרים:

חטיפת ילדים

שורה תחתונה:

פנטזיה רומנטית ישראלית במיטבה!! 🤩🤩🤩

כיף שהיצירה המקומית מתפתחת ובאיכות מעולה כ"כ!!!

ולחשוב שפעם בקושי קראתי פנטזיה ישראלית.. ותראו אותי היום, זה כבר הספר השישי שקניתי (וסקרתי) שהוא פנטזיה ישראלית 🤩

🐺🥊🐻

ועכשיו, מיני סקירה לתובנות על קריאה חוזרת שעשיתי על הספר:

פעם ראשונה מזה זמן רב (מאוד) שאני עושה קריאה חוזרת לספר טוב (ואם נדייק, אז מעולה!!!!)

אם לא מחשיבים את הארי פוטר 3 שקראתי לאחרונה שוב. בכל אופן את הארי פוטר אני מכירה טוב מידיי, אז נכון שהוא עומד במבחן הזמן, אבל שום דבר לא התחדש לי, רק נהנתי מאוד, הבנתי דברים ממבט בוגר יותר ושמתי לב לרמיזות לספרים הבאים, אבל אני גולשת..

אז לענייננו:

בהתחלה קראתי רק את הפרק האחרון ואז מייד התחלתי את שם הטוטם, כמו שעשיתי עם ההארי פוטרים בזמנו, אבל זה לא אותו דבר, בין ספר לספר עשיתי קריאות חוזרות ופה קראתי את הראשון רק פעם אחת קצת אחרי שיצא.

תוך כדי ההתחלה של שםהטוטם הבנתי שאני לא זוכרת דברים (כמו למשל מי זה ניקוס? 🤔)

אז החלטתי לעצור הכל ולקרוא שוב את הראשון, גם ככה התכנון היה לקרוא שוב ספרים שאהבתי, אחרת לא הייתי טורחת לקנות ספרים, זה לא אוסף לתצוגה בלבד.

כאמור חלק מהדברים בכלל לא זכרתי ואני שמחה שעשיתי קריאה חוזרת לפני השני.

גם בקריאה השניה נהנתי כמו בפעם הראשונה ושמתי לב יותר לדמויות שוליות שפחות שמתי לב אליהן בקריאה הראשונה: ג'וני וניקוס.

אני מבינה עכשיו את טים ג'וני, הוא שטותניק חמוד, באמת קל להתחבר אליו, ומהצד השני, ניקוס, ביישן ומתוק שקצת הזכיר לי את עצמי של פעם במקום חדש, פעם הייתי ממש ביישנית, היום זה תלוי, למשל אני לא מרגישה בנח לדבר במעגל עם הרבה אנשים שאני לא מכירה.

נהנתי כ"כ שהייתי במתח בקטעי האקשן, ואפילו קראתי את הסוף אל תוך הלילה מרוב מתח וגם כי רציתי כבר לסיים ולעבור לספר השני.

אפילו שבחלק מהקטעים ידעתי מה הולך לקרות, עדיין ישבתי על קצה הספה.